לא טוב.
גם עכשיו הדמעות מתגלגלות הן, למרות ששום דבר נוראי היום לא קרה. שום דבר לא קרה. שוב. זה מספיק.
היחידה שלי מקסימה ברובה.כיף לי עם האנשים שסביבי, הם באמת חבר'ה טובים ואיכותיים.
לא הלכתי לקב"ן. אחרי פוסטים האלה אני מתעוררת בבוקר שלמחרת כמו אחרי חלום עקום ומטושטש, שלא אומר לי הרבה.
לא אמר לי הרבה. עדיין רע, אבל וויתרתי.
בודד לי קצת, לוקחת מנת חברים וידידים כמו מסוממת, שמקווה שזה יספיק עד לקריז הבא. להגדיל את המכסה? להתחיל לשלם להם על שעות פטפטת בטלפון\על "היי מה מצב?? :)" בפייסבוק\ מחוות שלום ברחוב?
בא לי להצליח יותר. להיות פחות במדור. לעשות דברים אשכרה מגניבים או לפחות מספקים. להיות גדולה מהחיים. לנצח במשחק הפסיכולוגי. לא לשכוח לקחת ויטמינים. ללמוד להיות חזקה. לא לשבור את השריון. לא לקרוע את הרקמה. לא לשכוח את הבית. לא לשכוח למה אני מסוגלת. לא להיכנע לבינוניות. לא לשקוע בעצלות. לא לחפור בעצמי יותר מידי. להיות קלילה. לשים זין. להעיז. לשכוח את הקנאה באנשים שנמצאים במערכת אמיתית ומשומנת. לבנות את עצמי מחדש. לשאוף בלי להיחנק. להפתיע. להפסיק להיות דו"צה מליצית ודוחה. להגיד את האמת לפעמים.
להיות קצת אני מפעם.

קצת אבודה בדרכים, אבל יום אחד אמצא את השביל המתאים.
בברכת אושר,
flora