זהו פוסט סליחה.
את הסליחה שלי אני מבקשת מטל, חברתי הנאמנה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם באמון שלי בה והיא בי.
אני חושבת שלא תמיד ניתן למצוא חברות כמוה, ואולי כמו שי- חברות אמת.
אבל טל היא אחת כזו.
ואני לא מצטערת על שום רגע בו בילינו לנו בצוותא בכיף.
מהפוסט הקודם שלי היא מאוד נעלבה, ולי היה ממש לא נעים.
שום מסר בין השורות, כפי שהיא טענה, לא נכתב.
אם הרגשת שהצגתי אותך באור שלילי- אני מצטערת, באמת.
אני שונאת לפגוע באנשים בשום צורה שהיא, והינה, פגעתי.
הבלוג הזה נכתב כדי שיהיה לי יומן משלי שלשם שינוי לא אאבד אותו (כמו תמיד), וכדי שאוכל לחלוק עם אנשים בדעותיי.
וכן, בשבילי בלוג זה יומן, יומן פתוח אומנם, אך יומן.
כל אדם אשר יפגע מדבריי צריך לקחת אחריות ולהבין שזהו יומן. יומן כמו כל האחרים.
אני מאמינה שאנשים שאני מכירה וכותבים יומן, יומן-יומן, מרבים לקלל שם, ולהוציא קיטור.
זהו היה הרעיון של הבלוג הזה, ולכן כמעט ואף אדם שקרוב אליי לא ניכנס לכאן (אני פשוט מסתירה את העובדה שיש לי בלוג).
יש רק 2 בנות שמכירות אותי אישית, שתיהן בשם "טל", ואחת מהן היא אף אחת החברות הכי קרובות שהיו לי איי פעם.
אני מתארת לעצמי, שאם כבר אני נפתחת בפני אנשים, אני צריכה גם לעניין אותם וכן להיזהר מדבריי.
מהיום והלאה, אני אנסה להשתיק דברים פוגעים ואולי שלא מנוסחים כנכונה שאנשים שמבקרים בבלוגי יפגעו ממנו.
אני מרגישה אשמה בכל אשר קרה.
טל, אני ממש מצטערת, התנהגתי כמו כלבה חסרת טאקט, ואני מבקשת את סליחתך.
אז כן, כבר בהפסקה חזרנו להיות חברות מהשורה הראשונה אבל עדיין קיננה בי רגשת האשמה.
אז זהו, אני מצטערת. (ומצידי אני מעדיפה לא לצאת שנים, מאשר לאבד חברות אמת).
(אני לא מוחקת את הפוסט כדי שתרדו למטה, לחלק השני של הפוסט ותקראו עד כמה הייתי רעה).
ספר מומלץ: "זיכרונותיה של גיישה" \ארתור גולדן
ספר מדהים שמגלה דברים חדשים על אותם יפנים- אותם אנו מחשיבים לסוג של חייזרים. כתוב מצוין.
שיר מומלץ: "Protect Me From What I Want" של Placebo הגאונים.
שיר יפה ,איטי ועצוב מהאלבום הישן שלהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora