ביומיים האחרונים זכיתי לחוש כמו דני לרנר, וביקרתי ב-2 בתי קולנוע- אחד צולע באשקלון, ואחד שליטה בהוד השרון- הידוע גם כסינמה סיטי. ריספקט.
בצולע ראיתי את "אראגון"- סרט פנטזיה חמור, ובשליטה ראיתי את "בוראט"- הקומי- דוקומנטארי הקורע לרסיסים. חתיכות בעצם.
ממ, אז, מרגישה עדיין כדני לרנר מדופלם, אני מקדישה את הפוסט הזה לביקורת על הסרטים הנ"ל, שמשניהם נהנתי בדרכם.
...ונתחיל ב...(טאדאדאדם!!!)...אראגון, מה שראיתי אתמול:
אראגון זהו סרט שמבוסס על ספר שכתב אותו בזמנו נער בן 15. הסרט הוא פנטזי על דרקונים, נערי חווה פשוטים, שליטי רשע, ממלכות עתיקות יומין, וכל הבולשיט החביב והפנטזי שאני אוהבת.
זה היה יכול להיות באמת סרט טוב ונחמד, אילו היה רציף יותר.
כעיקרון, הם פשוט גזרו מהספר קטעים ראשיים מבלי ממש לקשר ביניהם, לפחות אני הרגשתי כך.
למשל; היה איזה קטע שאראגון (נער חווה עילג שקיבל בטעות ביצת דרקון כחולה מאיזו נסיכה ג'ינג'ית) החליט להציל את אותה הנסיכה המתנחלת הגאה (כתום רולז!), ותודו שזה נישמע קיטשי, ולכן הוא ניכנס לטירה חשוכת מרפא (אה? חיפשתי חשוכה, לא כללית מווושלם!). תסבירו לי איך לעזאזל הוא: 1.הספיק להגיע מקצה הממלכה לקצה השני תוך פחות משניות ולא עצר לרגע להשתין\לאכול\לשון?! מה, הדרקון הזה (שעליו הוא רכב) הוא (בעצם היא)ארקיע (ע"ר)? 2. איך אף מכשף\אויב\ברווז-כהה-נוצות לא זיהה אותו?! כל הסרט הם מקטרים על כוחם הרב של הרעים ובסוף "קאבום?", זה נישמע כמו מלחמת לבנון ה-2- ואנחנו הרעים העקומים 3. כשהוא סוף-סוף השיג איזו גלימה שנלקחה מהמלתחה של סוהרסן תועה מהאולפן של הארי פוטר ה-3...איך הוא השיג אותה? הרי זה דיי בלתי אפשרי לגנוב אותה מאיזה שומר רירי...וואל, נו...אמרו לנו- פנטזיה- אז דמיינו!
כעיקרון הסרט נחמד. הוא...בסדר. הצילומים לא רעים (אבל אי אפשר להשוות אותם לשר הטבעות ואולי גם להארי פוטר ודאבל אולי גם נרניה), הנופים יפים, הדרקונים ממש עשויים טוב, ועבודת המיחשוב לא רעה. השחקנים עונים על נחמד עד בסדר, התסריט בינוני, ההיגיון של הבמאי מעוות, ורק הטריילר של הסרט מוצלח. הטריילר גורם לי לרוץ לראות\להוריד\לחכות לדיוידי של-את הסרט, אבל כאמת זה סוג של חלטורה.
סרט נחמד להעברת זמן. רואים- שוכחים. משהו כזה.
והשני, באולם הרבהה יותר מוצלח (סינמה סיטי, דא?), עם הורי הנלאים, ראיתי את "בוראט"- שרק יהודי קרוע כמו סאשה ברון כהן יוכל איי פעם לעשות.
אז אמרתי "קרוע"? כן זה באמת קרוע- וקורע!
זה אחד מהברקות הקולנועיות הגדולות שראיתי. רוב הזמן הייתי שרויה על הרצפה, נוהמת בכל רם, מבריחה צופים תמימים ובועטת באבי המסכן. לא, לא שיחקנו באולינג עם אבא, ולא היה לי התקף כלבת מצער בעקבות נשיכה של עכבר במחשב. פשוט צחקתי כל הזמן.
הסרט עצמו בנוי כסרט דוקומנטארי- מה שאגב תורם להומור. את הסיפור אתם מכירים- כתב קזחי מ(וואלה!) קזחסטן מגיע לארה"ב כדי לצלם סרט על החיים בארה"ב- דרך הסרט הם כביכול אמורים ללמוד לקח ולקחת דוגמא מ"המדינה הטובה ביותר בעולם".
לא סתם הוספתי גרשיים- דרך הסרט ניתן יהיה לחוש בפנים המכוערות של ארה"ב- הומופוביה, גזענות, שנאת שחורים, שנאת לבנים, שנאת מיעוטים, שנאת נשים, שנאת זרים, ושנאת...יהודים.
אילו מישהו אחר היה מצלם את הסרט, נוצרי או מוסלמי, הייתי יוצאת מהאולם בהתרסה, וכותבת מכתב נזעם עם המון שגיאות כתיב לרשת הקולנוע שמפיצה את הסרט. אבל, מי שמגלם את בוראט-אימא'לה- יהודים! הוא חצי יהודי חצי ישראלי= שזה בעצם יהודי שלם. לא אכפת לי לצחוק על עצמי, זה דיי בריא. אני פשוט לא אוהבת כשאחרים צוחקים עליי. So, בעצם מצידי זה בסדר. ^^.
היו בסרט כמה קטעים שגרמו להורי להזיע ולסגור לי את העיניים בידיים קפוצות- ממ...בעצם סתם להביט עלי בדאגה וזהו- ואלו כמובן היו הקטעים הגסים בסרט...אני לא אגלה מהם, כי הם קורעים בפני עצמם. :P
משהו נחמד וטוב: סאשה ברון כהן, מתברר, שולט היטב בעברית שפה קשה- חצי מהסרט הוא בעברית! זה ממש מצחיק, כי כולם בטוחים שזה בקזחית, וזה לא...
מצחיק להיות יהודי, ישראלי שבא מאוזבקיסטן (מדינה גובלת לקזחסטן שאותה, איך לומר, לא ממש אוהבת...).
...כמה מצחיק, שמשפחתי בדיוק כזו ~.~.
בכל מיקרה, אם אתם עם החבר'ס ובפניכם בחירה- אז תלכו לבוראט ואחר כך תעבירו קטעים.
אראגון הוא יותר רציני, פחות מיוחד, אבל נחמד. זה לא שזה הסרט הצולע במיוחד כמו "הקללה". זה נחמד.
המלצות שירים:
House of Wolves של "My Chemical Romance" הנפלאים.
כשחושבים על זה, זה בעצם סוג של שיר המשך לThank You For The Venom המעולה מהאלבום הקודם שלהם. זה שיר שמדבר על אמונה, יש שם הרבה מוטיבים דתיים, וחח, כולם נגד הדת, חה!.
בכל מיקרה, הקצב עצמו של השיר מעולה וכיפי, והפזמון לא יוצא מהשכל במשך חודשים.
מומלץ בחום.
באהבה ובנרות, פלורה-באסה-איתי-ועם-עזריאלי! J
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora
