(בעצם זה היה יותר קרוב לערב- אבל אנא להיכנס לשטויות שכאלה).
מתי: ערב.
מי: אני אצל חברתי זה משכבר הימים -ג'- עושה שיחות נפש ומנסה להבין את ההתדרדרות שלה.
מקום: בניין דירות לא גבוה. ארבע קומות. ישן בשכונה בינונית עד נמוכה.
מצב: רוצה להתפנות. מתה להשתין. שלפוחית השתן עומדת להתפקע ולשטוף את שאריות הפרקט-טפט הדהוי בדירתה.
פתחתי את הדלת החורקת וחסרת הידית של השירותים ומיד אפף אותי ריח לא נעים במיוחד המצוי בעיקר בבתי-שימוש בפארקים ציבוריים מזוהמים.
נכנסתי. מה נותר לי לעשות? אין כמו פיפי!
מנורה בודדה ועגומה הטילה צללים עמומים לכל עבר. אוף, איזה סירחון...
טוב, נייר הטואלט היה חסר. אז התכופפתי להוציא את גיליון הנייר מהחפיסה של "עלילי" שהייתה על הרצפה. כיפ.
לא מיהרתי בכלום ועשיתי הכל "בסלואו- מואושן"- מה זה הכל?
לחבר את הגיליון החדש לקקשקה הזאת של השירותים, לפתוח את רוכסן מכנסי בסקסיות-אסלתית בצורה מאוווד איטית (אני ייצור א...י...ט...י שכזה, ולא החייזר!) ומשום מה, בהתגלמות תהומית של האינטואיציה, לרכון מעל לאסלה ולהביט בחשדנות במתרחש במי האסלה שנראו שחורים עקב החרמת "סנו טואלט" מצד אימה החביבה של חברתי.
ואז זה קרה.
כן, אני עדיין מצטמררת מעט מהמחשבה ומן רעד הזוי תוקף אותי בעורף למחשבה על המקרה.
... בעודי מביטה במי האסלה שנראו כמעט שחורים מהשתקפות הלכלוך, בעודי משום מה עוצרת את פלחי הישבן שלי מלחנוק את מושבת האסלה הישנה והחורקת , ראיתי קקי שחור עולה כמו גיבור מתוך מיי השירותים בגאון בדרכו לתקוף אותי, כמו צוללן סובייטי בשטח עוין של ארה"ב.
משותקת "מפחד הקקשקה" ובוהה בקקי הסובייטי שעולה על גדותיו, הבחנתי שהקקי הזה גם זוהר. לא, זו לא קקשקה של איש מוקרן מצ'רנוביל ואף לא חליפה ימית מדליקה, זו פרווה.
פרווה רטובה.
ולדבר הפרוותי הזה יש גם שפם. ועיניים קטנות וזדוניות. ואוזניים מעוקלות וגדולות. וכפות ידיים קטנות ולבנות-וורדרדות וטפריות. כפות ידיים קטנטנות שמנופפות לי כאילו לעזרה או לאהדה. בעצם יותר לשחייה או...להיחלצות מחור האסלה השחרחר.
הלם.
סגירת רוכסן.
פתיחת דלת חסרת ידית.
בריחה מבישה וסגירת הדלת הרעועה.
ריצה במעגלים בסלון כמו מטורפת עם טיקים.
מדהים...
אז כן, זה לא היה צוללן סובייטי, לא איטי ואפילו לא קקי שעבר החייאה ע"י הביוב. זו הייתה חולדה שחורה ומפגרת שחושבת שצינורות השירותים באשקלון הן אתרי גלישה מדהימים עם חופי-ישבנים סטייל מיאמי ביץ'.
אתם מאמינים שכמעט ולא "הטלתי את מימיי" על חולדה עם שריטה עמוקה?!
זה כ"כ הזוי!
אני עדיין בשוק מזה O.ם".
*עדיין בשוק*
בסוף אבא של ג' הוריד את החולדה במים. גם זה הזוי. וסדיסטי. אבל אני עדיין מופתעת מידי מכדי להביע דעה כלשהי ומצבי הנפשי כעת תואם פחות או יותר לזה של פאריס הילטון (כלומר- ריקני וחסר).
מוזר.
למרות שאיני נוהגת לפחוד מחולדות זה עדיין היה מפתיע והזוי, אז תפסיקו לצחקק לכם מעבר למסכי המחשב שלכם!
סתם, סדיסטים, תהנו...
אני עדיין בשוק אז אני אעבור ישר להמלצות.
המלצות:
והפעם ספרים!
"רצח בעיניים" של הסופר ג'וזף פיינדר. זה ספר מתח משעשמע ולא ממש מותח אבל עדיין שווה קריאהJ
שיר:
Fragment של חביביי היקרים Theatre Of Tragedy"" הגותים המעגניבים.
לילה טוב ומלא בK-700 אנטי שירותים וחולדות אקסטרימליות,
פלורקה^^"
תקרבו את החולד..אה, העכבר ותראו מה יש לי להגיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora
