שלמלם לכל מי שלא נטש אותי! J
בכל תמצית מהותי לא היה לי הכוח באמת להתיישב מול מסך המחשב שלי ולתת לתחת שלי להידבק לכיסא מרוב החום הנוראי שפוקד אותנו מידי יום- אך ראו, הינה אני שוב מנסה להתנתק מהכיסא (*ששוב) נידבק לי לעכוז.
עדכונים מצ'עממים מזירת האירועים של חיי:
אני וטל היינו "בסמינר אחות" בצפון הפרוע. מה זה? הו, זה דבר כיפי כזה שהיה 3 ימים בהם הנוע"ל והבונים דרור (תנועת נוער המקבילה לנוע"ל באמריקה ועוד כמה ארצות, בהם יש רק חניכים יהודיים נורא ציוניים). אלו היו שלושה לילות של קמפינג ולינה תחת כיפת השמיים, כרסום ספונטאני של טל ( היתושים עשו ממנה מטעמים!), פעולות מצ'עממות בטירוף, ניסיון להבין אמריקקים וכ'ו וכ'ו...
היה דווקא כיף! (בעיקר כל הקטע של הטבע).
היה מאוד מרגש לראות אנשים ציוניים כ"כ בעיקר כשחצי מהנוע"ל ושאר התנועות באים לשם מהפוזה, בלי שום אהבה למדינה ולשורשים. ואנחנו, אני חייבת לציין, חיים עוד בישראל!
הם היו חבורה מכונסת בתוך עצמם (כי הם לא היו קשורים והכירו אחד את השני רק לפני שבועיים) והיה קשה להתקרב אליהם, אבל ביום האחרון, כשהושיבו אתנו במעגלים קטנים יותר(4-5 אנשים במעגל מתוכם 1-2 המנוע"ל), ודיברנו על התנועות, על ישראל, עליהם ו...(טאם-טאם-טאם!) על קסאמים, באדיבות כתבת השטח- אני, התקרבנו. היה מעניין לראות איך עיניהם נפערים בהפתעה והיה עוד יותר מעניין להקשיב לרצף ה"פאק-שיט-פאק" שנפלט להם אחר כך. הו, כן...
טוב, בנוסף החלפתי עם איזה אחד בשם ג'רמי את הפיס שלי (פאצ' נחמט של פיס בצבעי מלחמה) בעד חולצה של הבונים דרור. חח, החלפות ומסחר...יהודים או לא יהודים עד הסוף?!
נ.ב: היה להם מבטא מאוד מצחיק כשניסו לדבר בעברית...בסיייייידר? (הָ'הָיִים מל'איםם ב-הַרא!). :P
בזמן שאתם מנצלים את הדקות האחרונות על החוף לפני תחילת הלימודים, אני הולכת לקורס קיץ המתמטיקה ונזכרת בלילות הסבל עם הסיוטים על בני גורן.
בכל מיקרה חסה (המורה הפרנואידית-היפראקטיבית- אובססיבית-מטומטמת שלי למתמטיקה) הורידה אותי ל-4 יח', ולכן אם ברצוני לחזור שוב ל-5', עליי לעשות מבחן מעבר שיתקיים אגב, ביום ראשון.
אז אחלו לי בהצלחה, למרות שאני יודעת שאוכל להצליח בו, ובגדול =).
מישהו מאזור דרום הקרוב לאשקלון ניסה (לייתר דיוק ניסתה) לעשות מפגש ישרא בלוג באצ'קלון. וואו, זה פתטי! פשוט כל החמולה שאנחנו יוצאים תמיד הגיע+ כמה חברים שלהם מחוץ לעיר.
אולי בגלל שאת הרוב פספסתי, אולי בגלל זה שהייתי אחרי קורס קיץ, אבל חשבתי שהמולקולות שלי במוח עומדות להתפרק עקב השעמום הנוראי שהיה אז. אפילו מארגנת המפגש לא הגיעה!
פתטי...הו, כמה פתטי. -_-"
לפני דיי הרבה זמן (רואים כמה לא עדכנתי?!), ראיתי את הסרט "הסוד" במחשב אחרי שהורדתי אותו.
וואו, הסרט הזה באמת הופך את המבט לחיים אחרי שצופים בו!
לכל בור שלא שמע על הסרט, זהו סרט שיש לו גם ספר מקביל, שבעצם לא בעל עלילה מיוחדת (בעצם חסר עלילה לגמרי). זהו בעצם סרט דוקומנטארי על סוד החיים- על סוד ההצלחה. הטיפים והרעיונות שמתקבלים בסרט מבוססים על הצלחות שבאמת נחלו האנשים שגילו על "הסוד". אותם האנשים וכל מיני פרופסורים שמכירים את הסוד ואת ההיבט המדעי של הסוד מספרים על כך.
יש שם טיפים על משפחה, אהבה, קריירה, בריאות ועוד...
יש מספר דברים שאימצתי לעצמי:
להיות חיובי, לפעול "למען" דברים ולא "נגד" בכדי לשנות מצב, להאמין בעצמך ולהיות מודע לרצונותייך וליכולותייך. השמיים הם לא הגבול- וכווולם יכולים לחצות אותו ולהגיע לאן שירצו.
גם אתם J.
המלצות:
סרט- הסוד. נו, תקראו למעלה...
שירים:
בלדת הרוק המפורסמת והמקסימה Look what you've done של הלהקה (אם אני לא טועה, אוסטרלית), Jet.
להקת הרוק והקצת פאנק הניו-ג'רזית המעגניבה בטירוף- Pencey Prep.
אני חושבת שזו להקה דיי ישנה יחסית, לא מוכרת ממש, אולי אפילו התפרקה, אבל הצליל שלה והשימוש בכלים לא שכיחים בז'אנר עושה אותה ממש ייחודית.
הינה 2 שירים שאהבתי יותר מכל-
Attention Reader- מלנכולי-משהו הזה.
Cotten Candy- עוד שיר קצת כבד ומלוכלך עם דסטרושיין נעים.
הבנות נחמה עם השירים So far העצוב והנטחן ו-Flowers ההזוי משהו,חח.
Only Happy When It Rains הסקסי של Garbage.
ספרים:
אבא ארך רגליים\ ג'יין וובסטר שהידיד הכי טוב שלי נתן לי ביומולדת. סוג של יומני הנסיכה בגרסה הישנה.
זהו להיום, מקווה שסיפקתי אתכם (ולא במובן הזה...סוטים),
פלורה :P
נ.ב: עשיתי פסים סגולים בשיער!!! יאי! זה כזה מגניב /////^______^\m/ \\\\\
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora