הינה, במקום לעשות פונקציות כמו כל אדם ממוצע שפוחד מהמורה הענקית שלו למתמטיקה, אני שופכת את הטחול שלי לוורד ועכשיו גם לכם. אני מרגישה...מוזר.
אני לא מצליחה לתאר בדיוק מה עובר לי בלבלב עכשיו.
לא, אני מרגישה טוב (למרות האפידמיה המוזרה של ההצטננות שתוקפת את סביבתי הקרובה הידועה כ-טל-שי-אימא-סבתא), תודה ששאלתם.
האיברים הפנימיים שלי מתפקדים כרגיל, תודה לאל.
אבל, בפנים, אני מרגישה...נבגדת? נאיבית?? מטומטמת???
אוקי, נכון, אחרי שעליתם עליי- עליתי עליכם. כבר מזמן ניראה לי מוזר עניין הכניסות הגדול יחסית לתגובות שמתקבלות לפוסט.
יש אנשים- טל ושי- שנתתי להם את הכתובת כי לא אכפת לי שהם יקראו אותי באמת, כפי שאני ולא לפי הסטיגמה או הדעה הרווחת או איך שאתם רוצים לראות אותי.
הן חברות האמת שלי ואני מוכנה לשאת בתוצאות של הדברים העולים כאן בפניהן.
זה נכון- "ישראבלוג- החיים הם כאן". כאן אני באמת כנה. כאן לרוב אני = אני.
אני מסתובבת בחבורה של אנשים שלא נחשבים ערסים, רובם הרבה יותר אינטליגנטיים מערס ממוצע, אתם יכולים לקרוא לנו אפילו "פריקים", כי עם כל הכבוד לבולשיט של הסטיגמות- כאלה אנחנו באמת. חבר'ה נחמדים בסה"כ.
אני נהנת לצאת איתם, אני מכירה אותם כבר זמן רב ובכל זאת...לא כולם שם באמת רעיי האמת שלי.
זה שאני מתוקה ונחמדה אליכם לא אומר שאני מוכנה להיות במעמד החשיפה הזה.
אני מרגישה כמו ילדה קטנה שפשטו את בגדייה בכוח כדי לצלם פורנו לפדופילים.
בזמן האחרון יש תגובות נאצה בודדות של "גיבורים" פלונים שמרגישים נורא חזקים, כנראה.
לדעתי הם סתם עלובים.
לטובתכם, חבריי פורצי הבלוגים, אני מקווה שזה לא אתם.
כי אם זה אתם...מתישהו אני אגלה. אולי תצטרכו לשאת בתוצאות.
אולי אני נראת כזו שלא תפגע בזבוב אבל אם, אם תפגעו בי- אתם תראו את כל מזל האריה המתפרץ ממני. זה מסוכן, תאמינו לי.
בכל מקרה, כל מי שביקר כאן ומכיר אותי אישית ולא יידע אותי על היכרותו עם הבלוג- שיתחפף מכאן.
זה חשוב לי מאוד.
אם אתם מעריכים אותי ולו במעט כאדם, צאו מכאן. אני לא פתחתי בלוג כמו רובכם כדי שארגיש חשובה מהתגובות ההמוניות של חבריי שאני תוקעת להם את הכתובת של הבלוג בכל חור וסוחטת את אימא שלהם כדי שיגיבו לי על איזה שאלון אידיוטי או וואנבי סיפור או מה שזה לא יהיה.
הבלוג הזה שלי ונועד בשבילי ולא כדי לרצות אף אחד!
גם לא אתכם.
אני לא רוצה שזה יהפוך למשהו כזה, כמו רוב הבלוגים בעולם, בהם כל אחד מלקק לחבר שלו.
אם אתם רוצים להמשיך לקרוא, לפחות תודיעו על כך!
אל תתנו לי להרגיש כמו ספינה ללא מכ"ם!
באמת, קצת כבוד. תחשבו על זה גם בהגיון- אם הייתי רוצה שתקראו בבלוג הייתי שמה אותו באווי באייסי ותוקעת אותו בכל חור וסוחטת את אימא שלכם. אני לא עושה את זה, נכון!?
אז תחברו... 2+2!
אני מקווה שהפנמתם ולפחות תהיו מספיק אמיצים להגיד לי ש"כן, הייתי בזה שלך...נו! הבלוג המעפן עם העיצוב המזעזע- פלוס?!".
המלצות:
שיר- הבילויים- שגר פגר.
fuck you.
with love,
flora.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora