כן, פוסט זה מוקדש להטפה חברתית כוללת (נשמע טוב, אה?).
אנחנו חברה ממש לא אכפתית. נקודה.
אנחנו רואים אנשים בוכים, ועוברים על פניהם, מבלי לשאול "מה קרה?" או לתמוך בדרך כלשהי. אנחנו עוברים ליד אנשים קשישים ונלאים שמתנשפים בקולניות, מתיישבים באוטובוס על המושב היחיד ונותנים להם לעמוד, רועדים מהמאמץ.
אנחנו לא מפחדים להגיד למורות שלנו ללכת להזדיין עם השרת (איכ..( ,רק בגלל שלא מצא חן בעינינו דרך הדיבור שלה. אנחנו צועקים על האימהות שלנו בקולי קולות, בגלל שלא ניקתה לנו את החדר או הכינה ארוחה לא מספקת בשביל הכיך האצילית שלנו. אנחנו רואים ילדים קטנים נופלים מאופניהם בכיפורים, ועוברים על פניהם מבלי להביט שנית בעיניהם הגדולות המלאות בתחינה לעזרה.
אני רואה אחים ואחיות, אחים בדם שהיו עדים ללידת משנהו, מתעלמים ממכאובי האח או האחות, ועסוקים בעצמם ברמה כזו שהארוחה (שכללה שניצל מוכה מקפיטריה) עולה לי מהאוזניים! (וזה מסוכן).
אנשים, היכן אתם חיים?! אנחנו לא חיים רק על פי חוקי ההישרדות! אנחנו, או לפחות אמורים להיות, קצת יותר גבוהים מהבסיסיות הזו! מה אתם חושבים, שאם אתם לא תהיו מעורבים קצת יותר מישהו יעזור לכם בעת הצורך?!
ממ...אני מניחה שכן, מישהו, פרייר שלא יכיר אתכם, באמת יעזור. אולי אני טוענת כך בגלל שהבנתי מזמן שהפקינג עולם הזה ממש לא צודק או הגיוני או משהו.
כולנו, כל בני האדם, בעצם אנשים נמוכים שעסוקים בעצמנו, אנוכיים ואגואיסטים.
הדבר היחיד שאנו רואים ממטר זו הזרוע המתוחה שלנו- זרוע שמתמתחת אל הרצונות הקטנוניים שלנו, אל הנקמות הרצחניות שלנו, אל המטבעות המנצנצות, אל האנשים היפים...
לפעמים אני חושבת שהאבולוציה שלנו הולכת אחורה, אל אותן התחושות של "רק אני- רק אני!".
אני באמת לפעמים תוהה אם אותם האנשים שעליהם אני מדברת, אשר חלקם עוטפים אותי בחיי היום-יום השגרתיים, מודעים עד כמה לאף אחד לא אכפת מהם. בשלב כלשהו, האנוכיות הדביקה שלהם, גורמת לרצון עז לשפוך עליהם מים קפואים כדי להוריד את הדבקות שלהם בעצמם.
יש אנשים השייכים לאותה הקטגוריה האגואיסטית, אך הם באים לעזור כשצריך, הם אכפתיים, הם רואים קצת יותר גוונים חוץ משחור ולבן ועצמם הבנאלי.
באמת, כל הכבוד להם. הם קצת יותר מפותחים משאר הקופים שסובבים אותנו.
אבל הכי מדהים, זה אותם הקופים הלא מפותחים, שגם בעת צרה, יהיו צרי אופקים ויראו רק את עצמם משתקפים בבאר עמוקה, במים הזכים.
חבל שאינם מבינים כי אותה ההשתקפות במים הנקיים והטהורים לכאורה, היא בעצם אשליה אכזרית.
תפתחו את הראש, תביטו קדימה. תביטו קצת יותר אובייקטיבי על עצמכם ומעשיכם ותבדקו אם אתם שלמים עם זה .האים ההתנהגות שלכם טובה? הייתם רוצים שיתייחסו אליכם ככה, באותה האכזריות?
צאו מהבועה.
המלצות ועדכון ממש לא מרגש על חיי הכלל לא מרגשים(:
אני חולה ומרגישה חרא וממש מתבאסת מכך שאיני יכולה להגיע אל שי הביתה. התגעגעתי לשיחות הנפש המטופשות שלנו ^____^.
חח...בכל מיקרה בזמן האחרון אני מקבלת ציונים יותר גבוהים ממאה (ותודו שזה מאגניב!), חוץ מציון סהרורי אחד בביולוגיה באוניברסיטה( שיט).
וואל, ניראה שאין יותר חדש אז אעבור להמלצות...
המלצות:
Keep Holding On"*" של אבריל. השיר לקוח מהפסקול של "אראגון" (שאם בא לכם לקרוא ביקורת קולנוע עליו, דפדפו 2 פוסטים אחורה ^.^). זהו שיר רגוע ונעים, שלא ממש מחדש את אבריל.
אבריל היה ויהיה! חח(:
"Redefine"* של להקת ההרד רוק-מטאל Soil. השיר לקוח מאלבום בשם זהה וזה שיר נחמד.
* שיר שמצאתי שלWithin Temptation ההולנדים המצוינים והגותים בשם
"Running Up That Hill". בשיר הזה שרון (הסולנית) עושה קולות שעוד לא נשמעו מעולם...אבל זה אחלה. לפחות לא ממוחזר. J
בקומקומים ומדחומים, פלורקה! ~.~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Flora
