לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BOO LIFE



Avatarכינוי:  Flora

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2007

מפגש ישרא- הטירוף לשמו



אהוי! זה היה כ"כ חינני!

 

 

         ללכת למפגש ישרא זו סיבה טובה לא ללבוש וורוד.

 

ביום חמישי הזה (כלומר היום) התעוררתי לתומי בשעה לא מנומסת, ואחרי שטל חברתי הנעלה ששה אל ביתי הקט והמבולגן, עדיין באותה השעה הלא מנומסת, איחרנו לרכבת אשקלון- ת"א ובמילה אחת ומנומסת...

 

 

 

 

 

 

 

נדפקנו.

היה כיף :P

 

ישבנו במשך שעה ארוכה וטחונה ,כמעט כמו הקמח, בקרון ריק ומאיים עם ידידים ספורים ועוד רגע והייתי בטוחה שנהיה תפאורה נהדרת לסרט קניבאלי של טים ברטון, שיבוסס על  פי  ספר מתח עב כרס של סטיבן קינג- "הרכביק", (יענו "הביואיק", חסרי מנוי בספרייה שכמוכם!), ובו בלוגרים תמימים נרצחים זה אחר זה ע"י משהו קשוח ואפל שבסוף יתברר כסוליית נעל של קרוקס שקמה לתחייה באורח פלא.

כל שאר חברינו זה שכבר הימים כבר הגיעו מממממזמן אל עיר החרות והפריקים- תל אביב, ואנו האחרנים, נאלצנו לכווץ שפתיים...כדי למרוח שפתון.

יצרתי קשר עם החברה הווירטואלית שלי אנה שאולי שמתם לבלב שהיא הגיבה לי המון. היא התבררה כאחלה ילדה עם עיניים כחולות ויפות^^

חבל שעזבה כה מוקדם...

בכל מיקרה, בדקה שנכנסנו, עינינו הוצפו במראות ביתיים של אימואים, פריקונים, היפים, וכל שאר הקטלוגים המגוונים והמשונים.

בשבילנו, אצ'קלונים בנשמממהההה! כפRה של+! ח'++םםםם צ'לי! , זה היה יותר משונה למראות עיננו שהתרגלו למראה מלוקק וחסר אינדיבידואליות של עלמות חן והחנכיים המכונות גם כ"ערסיות" "פאקצות" וכן...וכן...

 


היה נהדר לקבל את מנת החיבוקים השנתית שלי ולפרסם את הבלוג המצ'עמם שלי בפני קהל יעד איכותי (אתם איכותיים! כנסו והגיבו! למגיב השני תנין בחצי חינם!!!).

 

באמת...רק רציתי להגיד שהאנשים שם באמת היו נחמדים ומתוקים. כמובן, כמו בכל מקום, היו אנשים שלא ממש...התחבבו עליי, אולי בהתרשמות הראשונית, אך בכל זאת, רוב האווירה הייתה סחבקית וחברותית, אפילו ביתית.

מפגש הבא אני שם!!!

 

אם ראיתם במפגש מישהי כזאת:

עם אפרו חום כהה ועצבני+קשת כסופה

סקיני שחור+ חגורת ניטים + שרשרת למכנס

אולסטאר שחור עם פאצ'ים

עניבה מנוקדת על חולצה לבנה עם הדפס שחור-כחול של מקטורן

עיניים חומות עם מבט מפגר על רקע עור לבן כמו שיש בבית שימוש (אבל בלי נייר טואלט כקישוט)

 

אז נא להודיע למשטרת נהרייה כי גמאני רוצה להצטלם עם השוטרים שהצטלמו עם בני סלע!

אני, טל, יעל והחברות מהמושב ומהילדות הרחוקה שלה בילינו לנו בנעימים ואכלנו המבורגר דוחה בבורגרנץ'. יאקקק. (אבל צחקתי עם אימו אחד על מלצר העשה החלקה על הקרח עם קולה :P).

 

הקיצר, נהניתי.

 

נהניתם? ספרו לפלורה.

לא נהניתם? ספרו לפלורה.

 

שיהיה לכם לילה רומנטי עם דובוניי אכפת-לי,

פלורה 3>>>

 


lovly


 

 

נכתב על ידי Flora , 24/5/2007 23:34  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חרא-קירי



יום טוב ולא רטוב לכל!

ונתחיל עם החדשות המשמחות- אני באה סוף-כל-סוף למפגש ישרא ביום חמישי!!!

מי שקרא ורוצה לזהות אותי מבין כל הבלוגרים מוזמן לאשר אותי באיי.סיי.קיו ואני אחליף עם אותו האדם את התמונה (אהמ, עדנול, אהמ, שקד).

 


וואל...האמת יש לי כ"כ הרבה לכתוב שזה לא ייאמן כמעט כמו העובדה ש"קרוקס" יצאו גם בקמפיין של נעלי בובה.

נתחיל בהתלבטות עתיקה השוכנת בי כמו דרקון זקן במערה שלו. ובכן...כמעט כל השמות בבלוג זה הם בדויים, לא אמיתיים, וכו', וזה נובע מהרצון שבי לאאא לחשוף את כל מחשבותיי מול כל ידידי וחברי. אני בהחלט זקוקה למקום בו אוכל לבטא את עצמי באמת ובלי לרצות אחרים.

כך יצא, וחשפתי את הבלוג שלי בפני אחת החברות הטובות ביותר שלי (ויש לי 2)- טל. ואם שמתם לב, היא גם מגיבה לפעמים...

אבל עם הזמן, אני מרגישה סוג של בגידה מכוערת מצידי מהעובדה שאני לא הראתי או סיפרתי על הבלוג שלי לחברה הטובה השנייה שלי- שי.

שי היא באמת בנאדם נפלא, מפרגן ותומך שנמצא לידי תמיד. היא מקורית, משעשעת ומבריקה. באמת מישהו שהייתם רוצים להיות חברים שלו.

אני מניחה שאילו הבלוג לא היה מתגלה עד כה, הייתי מוסרת גם לטל וגם לשי את הכתובת באותו היום וזהו. אבל הייתה התרחקות-התקרבות-החלקה-הבקעה-וואטאבר ולא מצאתי את הרגע הנכון לכך. אני מניחה שזהו הרגע. אני חושבת שבימים הקרובים אני אחשוף בפני שי חברתי את כל האמת מאחורי הידע הרב מידי והמחשיד בנושא הבלוגוספירה. נמאס לי להסתיר בעיקר מכיוון שאני יודעת ששי היא מהאנשים המבינים והמפרגנים ביותר שפגשתי ואין לי שום זכות ממש לאחת לתת- ולשנייה לא. מגעיל מצדי, בהחלט.

אז...זהו, אני חושבת שאני אתן לה את הכתובת בימים הקרובים.

זהו.

 


אני יודעת שזה אולי ישמע לחלקכם מוזר, אבל אני רוצה לדבר עם העדה האתיופית בארץ. כן, בהחלט נושא מוזר לכתיבה בישרא-בלוג בעיקר כשרוב האנשים מספרים כמה הם רוצים לחתוך לעצמם את הוורידים או כמה הם שונאים "פאקצות".

ובכן, הינה בפניכם שאלה היפותטית שהייתי רוצה שתחשבו עליה;

מתי ראיתם בפעם האחרונה חבר כנסת אתיופי?

 מתי ראיתם בפעם האחרונה בלוגר אתיופי?

  מתי בפעם האחרונה ראיתם איש היי-טק אתיופי?

   רוקר?

    עיתונאי או מנחה בערוץ פופולארי?

     סופר שפרסם ספרים רבים???

      איפה הם?!

שם. איפשהו. הרוב בערי פיתוח כמו קריית מלאכי או מה שזה לא יהיה. רחוק מאוד מהדברים היותר טובים, רחוק יותר מדברים פשוטים אפילו כמו בלוגים. זה נראה כאילו הם נעלמים בין הבתים המרוססים בכתובות גרפיטי עקומות של "מעיין+ ?= אהבה".

אנשי העלייה מברית המועצות, הרוב, דיי השתלבו- ההורים שלי עלו מברה"מ והשתלבו יפה בהיי-טק, דודתי נהפכה לכלכלנית ולחשבת כספים הראשית ועוד...

אבל דווקא העלייה האתיופית, הישנה יותר, לא השתלבה היטב. עדיין אנשים רבים לא מקבלים אותם כמשהם היכולים להצליח בתור ראש עיר, מורה לחשבון וכו'. מעט מאוד מהם משתלבים בחיי התרבות והפנאי של ישראל ולדעתי זו בושה וחרפה לארץ- לא העם האתיופי פגום- אלא מערכת קליטת העלייה והביוקרטיה. למה רובם עדיין גרים בשכונות דלות? מדוע לא שיכנו אותם בערים יותר מרכזיות?

 לפני זמן מה, אולי כמה חודשים, ראיתי תחקיר דוקומנטארי על התאבדות בקרב הרובד האתיופי בישראל.

אתם פשוט לא תאמינו למספרים... גברים רבים, נערים ונערות מתאבדים מעצם העובדה שאין להם מספיק אוכל, לא מכבדים אותם מספיק, לא לוקחים ברצינות ועוד...הם נמצאים באחוזי האוכלוסייה מהגבוהים ביותר של מתאבדים.

יש את העניין שרעיון של "המשפחה הפטראוכלית" מת עם הגיעם ארצה ולכן גברים רבים איבדו את עצמם בתא המשפחתי.

מהצד השני נערים ונערות נהפכים לצד היציב יותר במשפחה בה הם משמשים כמתרגמים,  מגוננים,ממנים, ומסבירים- תפקיד ההורים.

אך זה נעלם.

עדיין, אפילו אני (אני לא משקרת ומודה), על אף שאני מנסה להתייחס בשוויון, אני לא בדיוק מצליחה- כי זה מפתיע אותי שהם הצליחו לרוב השינוי באיזה משהו...לא יודעת, אפילו עצם העובדה שהם שומעים שיר שאני שומעת.

אני חושבת שהחברה הישראלית צריכה לעודד אותם יותר להשתלב ולנסות דברים שונים ולא להסתגר בקהילות ששומעים מהם רק כשיש מקרה רצח בודד ומזעזע.

 


כשאני מביטה עליהם אני רואה אנשים בדיוק כמונו שאוהבים, עצובים, בודדים, חברים, חיים ומתים. ואתם? אתם רואים בהם בני אדם? כי אם לא אז כנראה אתם לא בני אדם בעצמכם.

 

תלמדו לקבל את השונה ואולי תגלו משהו מפתיע– וטוב.

 



המלצות:

Leave me alone של זמרת הפינית hanna שהופיעה באורויזיון. שיר מגניב^^

 

Hang me up to dry של להקת האלטרנטיב cold war kids. השיר הזה בא מפרסומת פוקס, אבל שאר השירים של הלהקה הזו שווים בפני עצמם.

 

ספר- סטיבן קינג- שק של עצמות: אני עדיין בשלבי הקריאה אבל הוא עדיין מגניב ומותח! מומלץ בחום^^

 


לילה גבינה מותחה לכווולם וחג שבועות שמייח,

פלורה-פסיפלורה^_^.

 


בובוספוג האימו. בקרוב אצלכם בבית!

נ.ב: סורי על הנימה היבשה והחופרת שתקפה אותי היום...אני עדיין קצת בשוק ובעלבון ממה שקרה אתמול :O .

 

 

נכתב על ידי Flora , 22/5/2007 20:32  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אינדיאנים וחרקים קטנים



טוב, זה בטח נורא מעצבן אתכם כבר, אבל תפתחו בבקשה את מעריב לנוער האחרון ותקראו את הסיפור "סנפלינג" שנכתב על ידי, וכן, תפתחו את החוברת הקטנה שמצורפת וגם שם תמצאו סיפור שכבר פרסמתי בעבר-" עולם שבור בחוץ"!

 


האמת זה לא ממש סיפור מדהים- אני אפילו שכחתי ששלחתי להם אותו! הכיצד?!

לאחר תהייה קצרה אחרי שפתחתי את העיתון, נקלט לפתח במוחי הקט למה לעזאזל השם שלי מופיע על העיתון. לרגע חששתי ש"מעריב לנוער" החדיר ווירוס למחשב שלי כדי להעתיק את כל קבצי הוורד אוטומטית אליהם, אבל אז נזכרתי איך שלחתי אליהם את הסיפור בלי הרבה תקוות.

טוב, אז תיהנו^^ (אגב, כל תיאורי הנוף בהתחלה תיאורים חיים! הם נכתבו בחרמון בעת שהייתי בפקק תוך רצון נכסף לאסלה- סיפור ארוך על פיפי. רוצים לשמוע?).

 

בצעדים בטוחים אני צועדת לקראת סוף השנה. למרות שהחופש כבר מדגדג את נחיריי העגולים, עדיין

יש לי המווון עבודה לפני. מה שמעיב על הכל זו היא תחושת הבלבול התמידית שלועסת לי את התחת (בלבול הוא הומו)- לא ברור מה נסגר עם כל המבחנים בגלל העיצומים, יזמים צעירים נתקעים ואז ב"פוש!" מתקדמים, הימים עוברים, האנשים סביבך גם הם משתנים, ואני? אני באמצע, עדיין עם אותן הנחיריים והתחת הלעוס למחצה.

נכון שזה סקסי?

 


אנשים סביבי- זוהי גולת הכותרת.

מה איתם? לא יודעת.

מה איתי? גם לא יודעת.

אני לא מספיקה להכיר אנשים שנראים לי טובים באמת, לעומק, ואז, כשאני מתחילה לפתח אליהם רגישות כימית פתאום אנשים אחרים מזהירים אותי מפניהם. מה שמסובך זה שגם ה"מזהירים" הם לא בדיוק אנשים שאני מכירה באמת.

אז מה, הכדאי לי להאמין לכל דבר? מצד שני, אותו ה"מזהיר" הוא טיפ'לה יותר מוכר...האם להסתמך על זה? ומה אם זה רק וויכוח גברי מטומטם או משהו? מה אם גם אותו "המזהיר" רוצה משהו "נוסף" ממני? (לא במובן הגס אלא ביותר הרגשי, סוטים^^).

טוב, הסתבכתי.

     כל רגע מדד "הרוצים אותך" משתנה, ולכן אני גם לא תמיד יכולה להבין האם אני בעצם רצויה בחברה בה אני נמצאת או לא בעצם. הימים יגידו, וגם אם לא, אז מתישהו הם ידברו.

 

הלק על עומר (גם הוא הומו) היה מדהים! הטייפ המוכה שלי אפילו הועיל בטובו לקרטע ולזמזם כמה שירי נירוונה טיפוסיים למצב רוח טוב J .

הכרתי יותר טוב מספר אנשים אבל לפעמים אני תוהה אם בעצם לא הכרתי אותם אלא סתם, הסתבכתי עוד יותר לגביהם. האינסטינקט הראשוני שלי דיי טוב ורבות הפעמים שאני חוזרת למחשבה הראשונית שלי, אך עדיין אותם האנשים אולי לובשים מסכות שאפילו אני, חוש חש הבלש, לא הבין את העיטורים המסובכים הללו בצבעים השונים...?

ממ, ושוב, אנשים זוהי גולת הכותרת.

 

טוב, אני חייבת לרוץ ליומולדת של סבתי היקרה...

אז יום נעים ללא בלבולים לכל אוכלוסיית הבלוג!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

המלצות:

brainstorm של אהוביי Arctic Monkeys! סוף-סוף הם הוציאו דיסק חדש וזה אחד השירים הכי פסיכדליים והזויים שתוכלו למצוא P:

 

 
איזה חמווווד!!!

נכתב על ידי Flora , 16/5/2007 19:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,392
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , צבא
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFlora אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Flora ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)