-מצחיק איך החיים דומים למסע ברכבת
אתה יושב בה, מנסה להתחמם עם האנשים שיושבים סביבך. כולכם בוהים בנוף הנשקף, לפעמים רוצים לצאת, למרות שקר שם יותר מאשר בחתיכת ברזל הזו ולבסוף נשארים ביחד, כי ביחד זה חיים.
אתה נהיה תלוי באנשים שלידך, מתכרבל איתם, מנסה להתגבר על הקור שמתדפק על זגוגיות החלון. החום שלהם הוא החיים שלך כי רק חום הוא באמת אנושי.
האנשים שאיתך בקרון, הם האנשים שלך. האנשים שאיתך בקרון יוצאים למסע יחד איתך.
אבל, כל כמה זמן, אחד מהאנשים האלה קם ועוזב. לא תמיד לעולם שמעבר לקרון, אלא פשוט הוא עובר לקרון אחר, או לרכבת לכיוון אחר, ואז הוא כבר לא האדם "שלך". החום שלו מתנדף במהירות מספסל העור המשומש שלידך ומשאב צונן סוטר לך בעדינות קטלנית.
אתה ממשיך לנסוע, כי אין לך ממש מה לעשות, חוץ מלחבק את עצמך ולקוות שיום אחד דלת הקרון תפתח ומישהו יתיישב לידך ויעניק לך חום.
אבל עד אז... עד אז אתה ממשיך להביט בתמונות הרצות שמעבר לחלון, אתה ממשיך לחבק את עצמך, ואתה מתרגל לקור שבקרון הזול של חייך.
והכל רק כי אתה אדם שרוצה להמשיך לנסוע, גם אם ממש קר.

מי אמר מטאפורות ולא קיבל? :P
סתם משהו שכתבתי עכשיו. יש לי המון צורך להגיד משהו בצורה עקיפה, כי מילים בוטות ואמיתיות רכות יותר מאחורי שלל מילים מסולסלות.
תקופה של הרבה מילים שדבוקות לי לקודקוד המוח:)
הייתה לי בגרות ראשונה בהיסטוריה והיא עברה לא רע:). מחכה לתישעימי ומשהו.
הציון יהיה טוב בכל מקרה, כי המגן שלי הוא 98! (בלשון זה יהיה בהחלט פחות...).
יש משהו מבאס בביצפר. 12 שנים של לימודים זה קצת יותר מידי.
המלצות:
Jeff Buckley עם Grace. יש לו קול מדהים , וזה שיר יפיפה בכללי.
Coz I Love You של Slade הגרוביים.
אשר קרביץ- הכלב היהודי.
קראתי אותו דיי מזמן אבל שכחתי להמליץ עליו. ספר נחמד, קצת כמו לקרוא ג'ק לונדון בגרסה היקית=].
גרר, כל הפונט התבלגןX:

דווקא תקופה טובה עכשיו:)