מחשבות, חברות, הורים ו...ילדה משוגעת.

אתם מבינים, אני כ"כ כועסת.

כי נמאס לי.

למה לאזעזל אין לי מישהו שיהיה קרוב אלי, שיהיה בינינו סיכוי, שיהיה יפה, כמו שתמיד רציתי, ושיאהב אותי הרבה מאוד זמן!

פגשתי מישהו במסיבה, ונדלקתי עליו. אבל הוא בחיים לא יסתקל עלי, וזה נמאס.

למה כולם אומרים שאני יפה?!

אם לאזעזל מישהו כוסון שאני כ"כ רוצה שישים עלי שם עלי פס ועל אחרות הוא כן שם?!

אני לא מבינה למה הם אוהבים ת'סטייליסיות האלו עם השיער הנפוח תלתלים, בוחטה של איפור או פנים כל היום.

אז סבבה סטייליס עם סטייליסטית.

אבל למה מישהו נורמאלי כוסון לא יכול גם לבוא אלי ולהתחיל איתי אלא רק המכוערים נדבקים?!

למה אם אני כזו יפה כל החראות נמשכות אלי והטובים לא?!

אני ממש רוצה חבר. אבל לא סתם אחד.

מישהו יפה, מישהו עם אופי, מישהו טוב, ומישהו שיאהב, שיקבל איך שאני, שלא יתן ולא יאמין לאחרים שיגידו עלי שטויות, שיתמוך, שניהיה הרבה זמן יחד.

למה לאזעזל לאחרות זה עובד ואצלי לא?!?!?!

- הא?! -

איך אני אוכל למצוא אותו, לדעת את שמו...והוא ניראה כ"כ מוכר....אבל גם מצד שני לא.