התגעגעתי למצלמה..

הנסיונות הכושלים שלי להצטלם עם סופרמן:

הניסיון הכושל שלי להצטלם עם דגל ישראל הכי כוסון בארץ (כי אני תליתי אותו) :

רציתי להצטלם איתו יפה כזה.. אבל שכחתי ותליתי אותו ואז הזוית של האור הרסה לי הכל..

סתם תמונות לא קשורות:

נסיון כושל להצטלם בתמימות

אהבתי את הברק שנפל פה על השיער..

נסיונות כושלים להצטלם עם הקיר:

יש בי כוח

אני אוהבת את הטבעת כוכב שאיזה כוסון הביא לי..

ני נראת כמו כלבלב שאיבד את הבית..

אמא קראה לי ורציתי לעשות תמונה אחת אחרונה.. רואים שאני בלחץ XD

לנושא אחר..

יום השואה מבחינתי עבר בקלות מדיי

וכל שנה ושנה היא נהייה קל יותר..

זה כל כך חבל.. שטוחנים לנו את הנושא הזה כל כך חזק בשכל

לכל אורך השנה

ואז ביום השואה הרשמי זה מאבד את כל הריגוש והמהות שלו.

אני יודעת שזה נושא חשוב, וחייבים לזכור את זה ולשמר את זה

אבל אם רוצים לזכור את זה באמת, צריך פחות לטחון ויותר לרגש

כי אחרי הכל מה שריגש אותך אתה זוכר

ולא מה שחרשת עליו..

למרות שדבר כזה באמת אי אפשר לשכוח

זה עדיין חבל.