''ואיך היחסים במשפחה? מסתדר טוב עם האחיות?''
''אה, לגמרי. עם האחות הקטנה אני אפילו מדבר במספרים''.
''מדבר במספרים?''
''כן, אני יכול להגיד לה מספר, והיא תבין בדיוק למה אני מתכוון''
''אתה מתכוון שיש לכם איזו שפת קוד כזו?''
''לא, לא, אין משהו מוסכם מראש. אני יכול להגיד לה פתאום 58 והיא תדע מה אני רוצה להגיד''.
מצד אחד של הדיאלוג אנוכי. מצד שני מאבחנת פסיכוטכנית של צבא הגנה לישראל. הזמן אי שם בצו ראשון. התוצאה? מכתב צה''לי המזמן אותי לפגישה עם קב''ן.
למרות טענות על כאבי גב וגם בחזה המסקנות של ועדה רפואית אמרו 97. לכל מי שסבב אותי באותה תקופה, כולל אני עצמי, היה ברור שקרבי זה אולי הכי אחי, אבל לא ממש אנוכי. למרות כל זאת בי נשבעתי שלפחות בשלב זה של תהליך החיול לא היתה לי כוונה לנסות להתחמק דרך קב''ן משינה באוהלים עם גולנצ'יקים שכאשר יקבלו פס יסיימו את המסע הביתה במקומות כמו קרית גת. האופציה הזו נשמרה לשלב מאוחר יותר.
הדיאלוג הנ''ל התנהל מהסיבה הפשוטה – זו היתה המציאות, ולא הרגשתי צורך מיוחד להסתיר אותה. האמת? לא הבנתי מדוע יש צורך אולי לנסות להסתיר אותה. עד היום כשחושבים על זה.
החיבור עם האחיות הוא אחד הדברים שהכי חשובים ויקרים לי בחיים. עם האחות הקטנה, כאמור, החיבור מוצלח ברמות גבוהות במיוחד. היא גם זו שייעצה לי לפני הראיון ''תהיה אתה. הכי טבעי''. מי שעקב מקרוב אחרי הטקסט הנ''ל, או הטוקבקים בבלוג זה, יודע כבר מה קורה כשאני מנסה ''להיות אני''.
אדון קב''ן שאל אותי אם אני מתקשר עם אחותי בצורה פארה-פסיכולוגית/טלפתית, ולמרות הכחשות גורפות וניסיון להציג חזות שפויה ובריאה נפשית הפגישה הסתיימה בכך שהוענק לי פטור מקרבי, שבכלל לא ביקשתי אותו.
עכשיו בודדים הזויים ממכם עשויים לשאול מדוע מספר ימים לפני הצו 8 הבתולי שלי אני חוזר לצו 1. אז הנה.
מספר שנים לאחר מכן, ומספר ימים לפני היום, הגעתי לטורקיה רק כדי לגלות שלמרות הגנים הצפון-מזרח אירופאים הטהורים של משפחתנו, אי שם בארצו של חוסיין בשוק קשישא, התפתחה תרבות דיבור שמזכירה את זו שקיימת בין אחותי ואני.
אף אחד לא יודע למה, לאיש אין מושג מה המקור, חידה עלומה מי ואיך התחיל הכל, אבל כשרוצים להגיד בטורקיה ''עשיתי ביד'', אומרים פשוט ''עשיתי 31''.
31?!? מה? למה? על שום מה?
חידה. קושיה.
31.
במשך מספר ימים זה סיפק שעשוע מקומי למספר תאי מוח, עד שיום לפני נטישת המדינה גיליתי את המילה Gonullulukte, שפירושה כמובן ''להיות פרקטי''. מאז ומתמיד יש לי חיבה גדולה מאוד למילים מצחיקות (במיוחד אם אומרים אותן במבטא טורקי), ולא פחות מכך לאנשים פרקטים. השילוב? ק-ט-ל-נ-י.
זה הזכיר לי את הגילוי אי אז בבלגרד, כשהתברר לי שכשפלוני אלמוני מקומי רוצה בוטנים כל מה שהוא צריך לבקש זה Kikiriki. ללא ספק המילה הכי איסלנדית בשפה הסרבית.
זה מיד הביא אותי לדמיין איך היה נשמע אותו דיאלוג מפורסם, בהתחשב במבטא של כל אחד מהצדדים, אם המילה המשעשעת הזו היתה איכשהו מצליחה לחדור לכתביו של לייזר בן יהודה.
''אתה לא תקבל קיקיריקי''.
''אבל אני לא אוהב קיקיריקי''.
ובי נשבעתי שאעשה כל מאמץ אנושי אפשרי, כי זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה ש''אלכס חולה אהבה'' יוזכר בבלוג זה, במישרין או עקיפין. עמכם הסליחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
