כשהחיים מפנים לך את הגב, גע להם בתחת!

אני יודעת שאמרת שזה לא ילך. אני יודעת שאתה יכול לעשות מה שבא לך, מתי שבא לך.

להתמזמז עם אחרות, לשכב עם אחרות... מה שבראש שלך.

ואתה לא חייב לי שום דבר, לא דין וחשבון, אנחנו לא ביחד.

ואני יודעת שאתה לא תצא עם אחרות. אתה אוהב אותי. אבל אם אתה לא יוצא איתי... אז גם לא עם אחרות.

כואב לי שאתה לא רוצה, כואב לי שלא אכפת לך שמה שאתה עושה פוגע בי, שאתה לא חושב עלי.. על הרגשות שלי.. על מה זה יעשה לי אם אנחנו במקרה אראה את זה.

אולי אתה כן חושב עלי אבל לא אכפת לך, ואז אתה ממשיך בשלך.. כי אתה יודע שהסכמתי לזה.

אבל זה לא אומר שאני חסרת רגשות. שאין לי לב. כל דבר שאתה עושה משפיע עלי, לטובה ולרעה.

אני מורידה בפניך את הכובע, שאתה יכול להתעלם מהרגשות שלך בכזו קלות, ולהקפיא אותם.

הלוואי ויכולתי לעשות את אותו הדבר... להתעלם.

אבל קשה לי.

קשה לי לראות אותך.

קשה לי לשמוע את הקול שלך.

קשה לי להריח את הבושם שלך על הבגדים שלי.

קשה לי להיות בקרבתך.

קשה לי להסתכל עליך.

כואב לי לחשוב על מה היה קורה אם..

קשה לי לדבר עליך.

כואב לי לחשוב עליך.

כואב לי לחלום עליך.

כואב לי להזכר בדברים שעברנו.

אבל הכי כואב לי בלעדייך.

שאתה לא פה. שאתה לא רוצה להיות איתי. שאתה מסור למקום אחד. שלא אכפת לך ממה שאני מרגישה..

אולי כן אכפת לך אבל אתה מתחרט. כי אתה יכול. וככה אתה רוצה.

בניגוד אליך אני לא יכולה ללכת ולנשק מישהו אחר בזמן שאני אוהבת מישהו. ככה אני... אבל אתה שונה, אתה חזק נפשית.. כל הכבוד לך.

אני לפעמים מצטערת שהכרתי אותך, אבל אני כן, וזה כנראה היה אמור לקרות.

אולי כדאי שאני אתרכז בדברים אחרים ואנסה להסיח את דעתי מכל הנושא הזה.

ואולי כדאי שאני אתרחק ממך קצת... ואחשוב בראש צלול.