וואי כמה זמן לא עידכנתי, אין זמן לנשום בכלל ..
איך הזמן ממשיך לעבור מאז .. הזמן טס בלי לשים לב בכלל זה כבר קצת יותר מחצי שנה ככה.
זה כואב ואני כל כך מתגעגעת שאי אפשר להסביר את זה בכלל.
איך נעצר העולם והכל נעלם לי פתאום .. פתאום הכל נגמר.
ואיך ממשיכים ? ומה עושים ?
הרי עמדתי במצב הזה כ"כ הרבה פעמים .. וכל פעם שזה קורה אני לא יודעת מה לעשות.
אבל הפעם, הפעם זה שונה
הפעם זה לתמיד
הפעם זה הכי כאב מכל הפעמים .
כי זה תמיד כואב שבוגדים בך, שמשקרים לך.
ואני יודעת שיעבור הזמן ותחזור אבל אני לא יוכל לסלוח לך ולהאמין בך עוד בחיים.
ועם לא תחזור , זה יכאב לי הרבה יותר , ועם זה מה שיהיה כניראה שזה לטובה.
וכמה שאני מודעת לאמת קשה לי לקבל אותה אין אין אני פשוט לא יכולה.
אני לא יכולה להסביר את זה .. אבל קשה לי בלעדייך.
פעם האמנתי בנסיכים ונסיכות , באגדות ..
האמנתי שחלומות מתגשמים ושקיימים אבירים ..
וגדלתי והתמימות שלי נעלמה והכרתי את המציאות האמיתית ,
שאין נסיכים ונסיכות אין אגדות, שחלומות כמעט שלא מתגשמים ובטח ובטח שלא קיימים אבירים.
ובסדר מתבגרים גודלים וקצת קשה לקלוט..
תתארו לכם קצת אושר - כי כל כך כל כך נדיר למצוא אותו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
