איך זה להיות במערכת יחסים.
זו עבודה. עבודה די קשה אפילו.
אולי זה בגלל שאני תמיד בוחרת את העבודות הכי מאתגרות.
אז גם הבן זוג מאתגר אותי. בכל המובנים.
הוא לא רוצה לפגוע, הוא לא יודע שהוא פוגע.
עכשיו הוא יודע שאין לי ביטחון בקשר הזה - ולו, אין מה לעשות לגבי זה.
מערכות יחסים מושתתות על פחד- הסכמנו.
הלב שלי נשבר ואני תוהה אם כל פעם שאצליח לאהוב ככה, כמו שאני אוהבת אותו, הלב יישבר כחלק אינהרנטי מהאהבה.
הוא אומר לי את האמת, ואני תמיד חושדת שיש משהו אחר.
הוא אומר לי שטוב לו, אפילו בזמן האחרון יותר מהרגיל.
יחד עם זאת הוא רוצה לישון לבד היום. היינו כל היום ביחד - בים, בישלנו, סיימנו לראות עוד עונה בסדרה שלנו, דיברנו, רקדנו, שרנו.
ועכשיו, לפנות בוקר - הוא ערני מדיי. והוא צריך ללכת.
כמה שעות לפני זה הוא קיבל הודעה ממישהי, היא הבינה שהוא עסוק.
אבל אני תוהה מי זאת.
רוצה לשאול אותו - אבל לא יכולה.
אז שואלת בעקיפין - ומקבלת תשובה כנה.
״כן אני לפעמים חושב על להיות עם אחרות, אבל זה טבעי״.
״אני איתך, אני לא עם אף אחת אחרת, אני לא מתחיל עם מישהי אחרת. שאלת אם אני חושב על להיות עם אחרות - עניתי לך״.
אבל רציתי שתגיד שאתה רוצה רק אותי. ואתה בכלל לא חושב על אף אחת אחרת.
אבל אז אולי היית משקר, כי אתה גבר.
ואוטוטו יש לי יומולדת, 27. ואתה בא, אתה וכל החברים. ואני לא רוצה לעשות הפסקה לפני היומולדת.
אם אעשה הפסקה לפני היומולדת אני לא אחגוג יומולדת. כזו פתטית אני.
אולי אחרי אני אצא לקחת אוויר. כי זה לא טוב לי.