האדם נכנע לשנאה שלו.
וזה דוחה..
דוחה שלפעמים רגשות הרסניים וחזקים
כמו השנאה המגעילה הזאת..
מגיעים לשלב בו הם מנצחים אותנו.
מנצחים את כוח התקווה והאהבה..
מנצחים את אור הזרקורים ומחדירים חושך לחיינו.
אומנם..
זאת בחירה של כל אחד מאיתנו,
לאיזה כיוון ללכת.
אבל זה רק מוכיח, שיש אנשים..
שאיפשהו בתת מודע שלהם..
מוכנים לרצוח כל דבר שביכולתו לנשום,
כדי להרגיע את נפשם.
אבל למה להגיע למצב כזה מלכתחילה..
בו אתה מוצא את עצמך..
אכול שנאה וכעס.. שמנסה לפרוץ החוצה..
בכל דרך אפשרית?..
אם הייתה לי משאלה לבקש...
הייתי מבקשת שאנשים ילמדו לשלוט ברגשות שלהם.
להעלים את השנאה והכעס מהעולם..
זאת יכולה להיות משאלה מעולה להגשים.
אבל הם נוצרו מסיבה מסויימת..
ומי אני אהיה שתמחוק את מה שנועד להיות?..
את מה שיהיה לי להגיד לאנשים,
אני יגיד.
וכל מריבה שאני אוכל לעצור,
אני אעצור.
כי אולי זאת עוד סיבה [מתוך אלפי סיבות] בשבילי להיות כאן...
עוד משהו שבגללו אני נשארת ונלחמת ^^
.....
לפעמים יש ימים,
בהם אני מאוד אוהבת את עצמי וגאה בעצמי.
הלילה?..
זה אחד מהימים האלה.
D:
לילה טוב