הנה הגיע הדד ליין.
זמן לסיים מה שזרעתי לפני כמה וכמה וכמה שנים (איזו ילדה הייתי אז! כמה השתניתי וגם לא השתניתי מאז...).
הגיע הזמן לכתוב ולערוך ולהגיש את העבודה לסיום התואר.
ומכיוון שכך, כולם מסביב מתגייסים לעניין, ואני בעיקר יושבת מול המחשב ועובדת-עורכת-מנתחת-כותבת.
הקטנה שלי בבוקר משכימה את אבא שלה ואז עוברת למטפלת, אני גונבת שעה שעתיים איתה בצהריים ואז היא שוב עוברת אל סבא וסבתא הנפלאים שלה, עד הלילה.
היא לא סובלת מהעניין בכלל, ואני מלאת הערכה ותודה על כל מערך התמיכה מסביב.
אני מצליחה להשלים שעות שינה בבקרים, כי אני עובדת תמיד אל תוך שעות הלילה.
אני כמעט כל הזמן מול המחשב ובטח שלא מרשה לעצמי שום יציאות ללא תכלית מהבית או לסידורים, על פנאי אין מה לדבר (השבוע הקציתי לעצמי חצי שעה אחת לצפייה בסדרה, ועוד כמה עשרות דקות לשיחה ודיגדוגים עם הבחור שחי איתי, וזהו).
בעיקר כואבות לי העיניים מהצפייה במסכי מחשב כל הזמן.
אבל אני כל כך כל כך רוצה להיות כבר אחרי זה.
ויש לי המון תוכניות לזמן שבו הזמן שלי ישוב שוב, להיות - שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת פיות