Live a life worth living

הפעם לבובון בבטן יש בולבול.

הפעם צריך לחשוב על מילה.

אני חשבתי על זה עוד קודם, אבל תיאורטית.

ולאטלאט אני חושבת שאם עושים את זה, צריך מאד להחליט שכן.

לא לזרום לתוך זה מתוך משהו חברתי.

אלא להיות באמת שקולים ומנומקים עם פעולה כירורגית יזומה.

כמו (להבדיל) קעקוע, או ניתוח פלסטי, או אפילו סתם חורים באוזניים. צריך שזה יהיה "שווה" מספיק.

עוד לא ברור לי אם זה שווה לי מספיק כדי לעשות פעולה כזו לרך נולד בן 8 ימים.

יש לו גם אבא.

אנחנו מדברים, והוא אומר לי

"אני עוד לא מספיק מגובש עם זה בעצמי.

אני מבין שאת לא רוצה (באמת? לו אני ברורה יותר מלעצמי?)

קודם שאני אחליט, ואז אם יהיה בכלל צורך, נתווכח על זה".

אני מבינה את מה שהוא אומר לי.

אני מניחה לזה לעת עתה.

הזמן עובר.