אז ככה זה יהיה.
יהיו לי ילדים. יותר מ2, פחות משישה, תמיד.
אני אוהבת אותם ואוהב אותם, תמיד תמיד ובכל ליבי.
אני אעסוק עדיין בדברים שלי.
הם יהיו מטופלים גם בידי אחרים, 8 שעות ביממה בת 24 שעות, לפעמים יותר מזה, לפעמים גם פחות מזה. מה שמתאים להם, מה שלא פוגע בהם, לפי הצורך שלהם.
הזמן שלי איתם יהיה משמעותי לי וגם להם.
מה שלא משמעותי אני לא אעשה, לא אתרגש מזה.
הם יידעו שתמיד יש להם אותי כדי לתת להם כל מה שהם צריכים. הם יסתדרו היטב היטב גם עם אחרים. הם יהיו בריאים ומאושרים, ומטופלים גם כשאני לא איתם.
בלידות, במשכב הלידה, בהנקה ובחודשים הראשונים זה רק אני. 3 חודשים, 6 חודשים, אולי גם יותר אבל פחות משנה. אולי עד שנה. אני עוד צריכה לחשוב על זה.
אז אני שוקעת לתוך מישהי אחרת, אז האמהות משתלטת ואני חצי אני וחצי הם. הם מקבלים המון.
אחר כך אני אחזור להיות אני. בשבילי ובשבילם ובשביל כל השנים שיבואו.
אני אסע ואטייל ואתפנק ואעבוד וארוויח ואתבע מקום בשבילי ובשבילם בעולם. והם וגם אני, נהיה ממש ממש בסדר.
ממש ממש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת פיות