לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Live a life worth living



Avatarכינוי:  נסיכת פיות

בת: 42





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2018    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קושי רגשי זה כמו לחבוט באדמה באת חפירה לשתול שתיל ולצפות בצמיחה


בכל פעם שאני מגיעה למבחן בעל פה הזווית טיפה אחרת, האנשים טיפה אחרים, התוכן משתנה וצומח לי בראש.

בפעם הראשונה זה כמעט גמר לי את כל היום, היום הייתה הפעם השלישית וכבר הייתי יותר מוכנה וזה לא כזה נורא בכלל.

בכל זאת אני חוזרת הביתה ממבחן וחומלת על עצמי.

מרשה לעצמי לנוח, לקרוא ספר, להבין שקשה לי עכשיו. לא חוזרת מיד לmode של עבודה ואפילו לא חוזרת מיד להיות עם הילדים ורגשות האשמה על אחר צהריים שלא ביליתי איתם לא ממש מכים בי. זה חדש לי.

תקופת המבחנים הזו תיגמר, בעזרת השם ובתקווה לעבור הכל, בסוף החודש.

אני רוצה לעבור ואני רוצה לאמץ אל ליבי את ההתנהלות הזו, שאומרת שגם אני צריכה זמן לעצמי, זמן מהסוג הזה, וזה בסדר וזה אפילו לא ממש על חשבון מישהו אחר, וגם אם כן אז זה לא הרסני לו או להם.

 

 

***

וצמיחה.

לפעמים אני מרגישה כאילו בתוך הראש שלי מתפרץ עכשיו ים של רצונות.

כאילו רשימת היעדים שלי כמעט נוגעת בשמים אבל בעצם אני חושבת שזה כן אפשרי ושאין שם שום דבר (טוב, כמעט) שאני לא יכולה להשיג. לא מתוך תחושת גדלות אלא מתוך תחושת מסוגלות, וגם שהרשימה הזו לא באמת כה מפחידה וזו רק אני שעוצרת את עצמי. ואני צריכה עוד לברר עם עצמי בטיפול למה, הו כה למה אני עוצרת את עצמי. ואז אני עונה לעצמי שאני פוחדת שזה יבוא על חשבון מישהו, שמישהו ייפגע. ושהכל כל כך רגיש אצלי וסביבי ושבמחשבה שאי אפשר הכל יש משהו מאד נוקשה. ושאפשר שגם אחרים יספגו קצת מהקושי ולא הכל (בתחושה שלי) אני אספוג. והם וגם אני עדיין נהיה בסדר גמור.

ואז אני עושה מאמצים גדולים מאד לתבוע לעצמי מקום. אני מכריזה על דברים בקול, לפעמים קול נוקשה מדי. אני מסתגרת מפני הילדים בחדר העבודה, לעבוד על הדברים שלי, ומבינה שהם בגיל שהם יכולים להסתדר בלי לראות את אמא מהבוקר עד הערב. אני שוקלת לנסוע לנסיעה של כמה ימים בלי שני ילדים בני 3 ו6 וחושבת שזה לא ימוטט את עולמם. אני מנסה לחשוב איך לא להיות מקור של תמיכה רגשית או סתם לשחרר מעליי את זה שלא יאכלו אוכל אורגני (טוב, אני מגזימה, אבל לא להיות האחראית למה כולם יאכלו).

אני עושה מאמצים בשביל זה, אבל מי שתצמח מזה תהיה יותר טובה לעצמה ולעולם.

נכתב על ידי נסיכת פיות , 6/7/2017 19:07   בקטגוריות ההורות שלי, העבודה שלי, הרהורים ושיפור עצמי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפעמים אני משוחחת עם עצמי כדי להבהיר את המצב


כשהעומס נהיה כבד מדי, אני מרגישה שאני צריכה עוד ערוץ.

רק כשאני יכולה לפנות לי קצת זמן לזה, אני הולכת לפסיכולוגית.

השיחות איתה עוזרות לי יותר במובן של לפנות לי מקום.

השיחה איתה ממשיכה או מתניעה שיחות בתוך הראש שלי.

וזה מבהיר לי קצת את המצב.

 

אני מסבירה לעצמי מאיפה העומס מגיע. מזכירה שזה גם רגעי.

ואז גם נופלת לי ההבנה, שאי אפשר הכל באותו הזמן.

שאני לא יכולה להחליט שהילדים יהיו בחינוך ביתי ובין לבין לנהל קריירה, שלתמוך בבחור שאני נשואה לו כרגע, בשלב זה של חייו, יש מי שיגיד שזו קריירה בפני עצמה. שגם אני בתקופה די עמוסה בעבודה כרגע.

ושבעצם, אם אני אוותר על דבר או שניים בתוך זה, זה לא לתמיד.

הם יכולים ללכת לגן אפילו עד 16:00 ולא יקרה כלום.

אני יכולה מדי פעם לקחת יום חופש מהעבודה או לא לקרוא את כל המאמרים ללימודים וזה בסדר,

לתכנן חופשה משפחתית או פעילות בשבת זה מחוץ לתחום לחודשים הקרובים ולא קורה מזה כלום, הילדים נהנים גם בגינה ליד הבית.

ואם לא כיכבתי על בימת הקריירה בשנתיים האחרונות, זה ניתן לשינוי ואני עוד יכולה להתחיל ולזהור.

וזה לא לתמיד.

אלו לא השפעות ארוכות טווח.

זה ניתן לשינוי.

זה מקל עליי. מאד.

 

 

ואז אני מזכירה לעצמי - שאני המובילה בחיים שלי ובמשפחה שלי. שאני מחליטה ומתניעה, ולפעמים לסדר לעצמי את הפרספקטיבה, זה מה שעוזר.

ואז ברגע שיש לי מטרה, יותר קל לי להתארגן סביב זה.

נכתב על ידי נסיכת פיות , 4/4/2016 13:19   בקטגוריות ההורות שלי, העבודה שלי, הרהורים ושיפור עצמי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצב הישרדות


אני מרגישה עם התינוק והילדה שאנחנו במצב הישרדות.

הכנסנו את עצמנו (מבחירה, מבחירה לגמרי) להרבה חזיתות:

שתי עבודות לי (כל אחת חצי משרה וביחד זה יותר מ100% בעצם)

עבודה עמוסה לו (הכי עמוסה שיש... ככה זה בתחום הזה).

ניסיון להשקיע כמה שיותר זמן בילדים, ילדה שלא נמצאת "המון" בגן והחלטה משפחתית שהקטן לא יילך ל"מסגרת" בשנה הקרובה ואנחנו נעזרים במטפלת לא במשרה מלאה...

שאיפה לאכול בריא, רצון אישיותי גם לנוח מדי פעם (שנינו לא מהטיפוס שקם וישר "מתקתק" את החיים).

הקטן יונק, מתעורר המון בלילה, שנינו מנסים להשלים שעות שינה פה ושם.

 

 

וככה השמיכה מרגישה קצרה מדי.

זו התחושה, ואנחנו חותכים החוצה כמעט כל מה שאפשר ותופס זמן

נכתב על ידי נסיכת פיות , 22/3/2015 14:14   בקטגוריות ההורות שלי, משפחה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רון ב-22/3/2015 14:37
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנסיכת פיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נסיכת פיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)