אביב הגיע ותקופה קלילה יותר מגיעה.
אין לי דברים חדשים או מרעישים בחיי (לצערי) אבל האוויר היותר נעים, הילדונת שגדלה והצורך העז שאוחז בי (להפתעתי המוחלטת ובמידה לא מספקת) לנקות, עושים את שלהם.
ברור לי שיהיה בסדר, יהיה טוב.
מול העיניים תליתי לוח מודעות ועליו שאיפות ורצונות.
הוויכוחים הפנימיים עם הדרך שלי הסתיימו במין פשרה שאני אעשה את הכי טוב שאוכל ושפשוט - אחקוק או אסתת את הדרך שלי, שמתאימה לי.
אני אעבוד קשה, והיא תצליח, והיא תהיה מי ומה שאני.
גם אם זה מורכב וגם אם עוד לא עשו את זה בדיוק, בשילוב של העבודה המעשית-קלינית והמחקרית, בשילוב של אורח החיים והמחשבה.
אז אני אביא את זה, עם היתרונות והחסרונות שיש בי, ולשם נגיע.
זה מרגיש נחמד ונעים, לזרום ככה.
הבחור בגיזרתו מנסה מאד, ממש ממש, להגשים חלום.
זה נותן לי השראה לראות את הרצינות בה הוא עושה את זה, ואני שמחה לחיות במחיצתו.
בנוסף, אחרי שכשנתיים אני מרגישה שבמשפחה שלנו אנחנו נוטים לטובתו, אני חושבת גם שיש ותהיה לי לגיטמציה לבקש לנטות לטובתי.
ואני אדאג שאקבל את זה.
ויש אהבה, ובריאות, זה חשוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת פיות