איך יודעים שלשים כל כך הרבה זמן ומאמץ במשהו שווה את זה.
איך?
יש דברים בהם קל לדעת.
למרות העייפות ולמרות הקושי, למרות מה שזה גוזל מחיי זה גם מכניס לחיי. לשכב בלילה במיטה ליד ילדתי הישנה או לחכך את אפי באפה שווה את זה.
למרות העצבים על הבלגן ועל השכחה, על ההפרעות הקטנות שלו לי ועל הוויתורים שאני עושה - שווה לי לחיות איתו. ואני אוהבת אותו.
למרות השכר הזעום אני נהנית בגדול בעבודה, מרגישה שאני מתפתחת שם וזה שווה את זה.
אני אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא, ולא שווה לי כרגע לוותר על סופגנייה בחג או על עוד חתיכת שוקולד שקורצת לי.
זה בסדר, הדיאטה לא שווה את זה ואני חיה עם זה בשלום.
והמירוץ הזה לקריירה השנייה?
השעות המושקעות בכתיבה, בחיבוטים, כל כך הרבה שעות עבודה בשביל מאמר אחד, לשלוח אותה לגן גם כשהיא רוצה להשאר בבית,
כדי שיהיה לי עוד יום ועוד יום מול המחשב לתקן קוצו של יוד.
כל כך הייתי רוצה לדעת שזה שווה את זה.
הלווואי.
שיישלח לי אות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נסיכת פיות