סתם בבית.
סתם על המחשב.
את האמת ...
בידיוק היתקלחתי.
ואני סתם על המחשב .
שומעת שירים ...
ולכל שיר יש משמעות ענקית,
לגבי כל אחת ואחת מיכן :\
ובאותו הזמן גם קצת מטילת על המסך ...
בלוג פה..
בלוג שם..
מיספיס ..
סתם קוראת דברים שדי מעניינים אותי.
ואז אני מגיעה לבלוג שלך...
לא בטעות,
ולא מיתוך כוונה לימצוא משהו שלא ידעתי או משהו חדש [זה גם לא קרה כמוון].
אבל ...
באמת ליקרוא מה את כותבת, כי אני באמת אוהבת את הכתיבה שלך.
כמוון הפוסט מתחיל כמו שציפיתי שיתחיל...
והוא ממשיך וממשיך וממשיך ............. עד הסוף.
אבל לא ...
פיתאום אני קולטת,
שאני מתחילה לחזור קצת אחורה.
לחזור על אותם שתי השורות שוב ושוב
ואז אני חושבת שנייה ...
ואני פשוט לא יודעת מה להגיד,
מה ליכתוב או מה לחשוב.
אבל בכל מיקרה.
כמו תמיד ההבנה שלך לא מוטעת.
וכמו תמיד ...
את פשוט מבינה .
דברים קורים.
גם על לא רוצים ...
אי אפשר לישלוט בזה.
לא משנה כמה פאמים נדבר ... ניקבע .... נחליט ... נבטיח .
דרכו של עולם.
שינוי