לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור שנבדה היטב אינו צריך להידמות לחיים הממשיים; החיים הם המשתדלים בכל כוחם להידמות לסיפור שנבדה היטב. - איסק באבל { מתוך הסיפור "שכר הסופרים הראשון שלי" }

Avatarכינוי: 

בת: 34

ICQ: 283397710 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

ללא כותרת


 

טוב רק  כדי להרגיע אני לא מתה

עדין...

סתם עייפה ומבואסת

יש לי מה שנקרא בהגייה המקצעוית דיכאון חופש

סתם מעצבן אותי האטיות והסתמיות של הימים האחרונים

אז באמת שאני מעדכנת רק בשביל לא להזניח ושלא תחשבו שהגופה נרקבת עכשיו באיזה באר מפוקפק מלא בעברני מין וסמים באזור ניו מקסיקו..

אני משערת שזה רק הבדל שגדול בשבילי באמת  עד ה28 ביולי לא היה יום אחד שישבתי על התחת בבית הייתי קמה בבוקר עובדת  הולכת עושה פעולת מעוצה או קהילה ואז חוזרת למרכז בשביל יולי נוער וכשזה נגמר ישר התחיל לי מתא"ן אז ככה שזה די מעבר חד פתאום לקום בעשר להיות קצת עם אחי ובימים טובים לצאת עם גדי ותומי והרבה יותר גרוע זה שהיו דברים שדי האמנתי שיעסקו אותו ובסוף הם מתבטלים אחד אחרי השני וזה כול מעצבן בעיקר המחשבה שזה עוד מעט נגמר החופש הזה שבאמת חיכתי ואז תהיה את כיתה י"א שאני בכלל לא יודעת אם אני מוכנה לזה בא לי לשבת על הרצה עם דלי על הראש ולצעוק שאני בהחלט קטנה מידי לבית ספר... אבל נראה שזה לא עומד לקרות  ולגדול אני אהיה חייבת  באיזשהו שלב נכון אז בנתיים אני מנסה למצוא דברים שיעסקו אותי ככה שאני לא אתחיל את השנה בהרגשה של בזבוז .

מעבר לזה אני די בסדר יש את השטיות הרגילות עם ההורים אבל ב75 אחוז מהמקרים הם מתנהגים בסדר גמור הם אפילו לא כעסו על העיגל באף. עם הוא שאת שמו אסור להגיד  אני לא באמת יודעת מה קורה אני אוהבת אותו את זה אני יודעת ויכולה לחתום על זה  אבל  עכשיו יש רק את השאלה אם אהבה זה מספיק.

אני ותום עלינו על תוכנית מבריקה בשביל מיני לארפ אבל זה כבר פרטים נוספים בהמשך אתם תראו

וכמו שאתם רואים אני עדיין חייה שזה גם חשוב..

 חוץ מזה בגלל שאין לי הרבה מה להגיד

אני אעשה את מה שהבטחתי מזמן שאלון ראש חודש!!!!!!!!!!!!!

 

תשובות לשאלון השבועי

כיצד את מפייסת מישהו שפגעת בו?
אני מבקשת סליחה ...

אני חושבת שזה מיותר לכתוב מכתבים ולציר ציורים אם הבן אדם השני מוכן לסלוח הוא יסלח לך גם כשרק תגידסליחה


כשמרגיזים אותך או מעליבים אותך מה תגובתך? איך את מגיבה?
זה תלוי ..

לחלק אני ארביץ( אני כול כך בוגרת..)

לרוב אני אחזיר או אצחק על עצמי איתו ככה הם לא ידע מה לעשות עם עצמו עכשיו...ואם היה לא מזל והוא הצליח לפגוע בנקודה רגישה אני כנראה רק אחמיץ פנים ואתבאס בשקט...

כשמרגזים אותי אני כנראה אקום ואלך למה לי להשאר במקום שלא טוב לי בו...

 

מה הדבר שהכי מעצבן אותך, שאחרים עושים לך?
שמתקרצצים אלי!

שאונת קרציות!!!!!!

איך תגיבי על הדבר הכי מעצבן הזה, והאם תסלחי?
 אה להתקרצצות אין הרבה מה לעשות

אתה יכול לנסות לסנן בעדינות את הבן אדם השני

או סתם להתיחס עליו בנונשולנטיות


כשאת ממש שמחה מה צריך לעשות בשביל להעכיר לך את השמחה?
לדרוס חתול כנראה..

לא סתם  כשאני ממש מאושרת אבל באמת מאושרת אז אני מאושרת בשביל עצמי והיה קשה  להעציב אותי  שזה משהו שאני די מעריכה בעצמי רק אני אחראית על כמה אני שמחה כרגע..ככה שזה רק אני שדופקת את עצמי..

 

מה מצב רוחך בדרך כלל?
אני חביבה עם נגיעות צניות ...

אז אני מניחה שזה אומר שאני  מאושרת אך סקפטית...


האם מצב רוחך משתנה הרבה?
 כן

אני יכולה לעבור ממצב רוח אחד לאחר די בקלות ולרוב זה מאופריה לדיכאון מוחלט

באיזה מצב רוח את הכי אוהבת להיות?
בדיכאון זה פשוט כול כך כיף<_<...

לא אני אוהבת להיות  מאושרת ברור הכי כיף להיות באקסטזה ולשמח סתם בגללדברים קטנים וטיפשים כמו שיר טוב  או שהדשא ירוק או סתם כי נלחצמתי כמו מנצקין בגן הזיכרון...

הבעיה היא שכשאתה במקום הכי גבוה הכי קל ליפול והנפילה הרבה יותר כאובת...

 

האם יש מצב רוח, שאת כמעט אף פעםלא נמצאת בו?
אממ..

אני חושבת שאני לא כעוסת הרבה לא לאורך זמן אני מתעצבנת די בקלות אבל אני יותר מידי נושה בשביל לכעוס על אנשים...

 

האם את במצב של כעס וחיכוכים עם ההורים שלך או בקשר טוב איתם?
ראה להלן תשוב לשאלה  הקודמת..

אני וההורים שלי בקשר בסדר גמור בריא למדי

זה קצת קשה לריב עם ההורים שלך כששניהם פסיכואנלקטיים..

איך את מגיבה כשאת שמחה עד הגג בגלל משהו שסופסוף קרה ופתאום משהו נכנס ומודיע לך שזה טעות?
 מתבאסת  בהסטריה!!

ואני גם קצת נבוכה לא יודעת למה...

 

 

ואוו זה יצא די מתאים לכול הפוסט באופן כללי...


וחוץ מזה הנה עוד משהו שלא עשיתי מזמן:

שיר!!

כתבתי אותו בסדנא והוא עוד לא מעובד אז תרחמו עלי

 

גורים

האצבעות של נועה

לבנות מדם

היא רוצחת של קירות מגבס

אין ברירה אחרת

היא שמעה שיש שמה

 

גורי עכבשים 

 

שזקוקים להצלה

רצה למקום

ופצעה את לב הקיר

והגיעה רק לחופן של

 

קורי עכבשים

 

וזהו להיום נראה לי חפרתי מספיק לפוסט מסכן אחד

תזכרו שאני אוהבת אותכם המון

שלכם לנצח

נושית!



נכתב על ידי , 9/8/2007 16:48  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,321
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לgooyava אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על gooyava ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)