השביתה בעיצומה כבר ארבעה שבועות (כן?)

אני  כבר לא בטוחה איבדתי תחושת זמן..

בכול מקרה רוב הזמן אני לא עושה כלום שומרת על אחי

עם חברים בעיקר עם תום וגדי הנאמנים (או כמו שאמא קוראת להםשני שליש..)

הרבה חזרות (יום חמישי ה-29.11 שמונה  בערב תאטרון מופת הוד השרון!!)

בסך הכול לא כלום

אני מתה לנסוע לחיפה  להיות עם הבנות שם אבל אני מפחדת שאני אצטרך לשמור על אחי או שתהיה לי חזרת פתע אז אני בבית מזדקנת בגיל 16..

מה שטוב באמת הוא שהחורף התחיל סופסוף

ואני אוהבת חורף !

הרחובת הרטובים

השלולית

תה חם

וקפה

ושוקו

וסידר

ובכלל דברים חמים

כובעים צעפים וכפפות

ובנים בסרגים חמודים או סתם סטוושריט

להעביר את היד בשיח שהעלים שלו רטובים מהגשם

לרוץ  מגגון לגגון בזמן שיש גשם שוטף

מטריות פו הדוב (שתמיד עובדות!)

לקום בבוקר ולראות שיורד גשם ובמקרה הזה לדעת שלא צריך ללכת לבית ספר

פוכים

וכרבוליות

וחורף זה פשוט כיפי הכול הרבה יותר רומנטי בחורף ולא חם ודביק  ואפשר להתלבש בהרבה שכבות של בגדים יפים

אז בקיצור אני אוהבת חורף והעובדה שהוא באמת התחיל עושה לי שמח ודבילי בראש!

וזהו להיום

אני לא יודעת מתי אני אחזור לכאן שוב

אבל אני מקווה שזה היה בקרוב מה שלא בטוח בכלל

אבל אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי ורוב הסיכוים שלא אבל אולי היה שלג (בחורה יכולה לחולם ..)

ובכול מקרה אל תשכחושני דברים:

1.ה-29 לנובמבר(החודש הזה )יום חמישי שעה שמונה בערב תאטרון מופת הוד השרון  מסעות חנוך בארץ השדים חלק א

2. שאני אוהבת אותכם המון המון נורא!!