לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור שנבדה היטב אינו צריך להידמות לחיים הממשיים; החיים הם המשתדלים בכל כוחם להידמות לסיפור שנבדה היטב. - איסק באבל { מתוך הסיפור "שכר הסופרים הראשון שלי" }

Avatarכינוי: 

בת: 34

ICQ: 283397710 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

את בא לפה הרבה?


לפני יומים היה כול כך קר שלבשתי בערך שש שכבות לבית ספר (גופיה ,חולצה קצרה, חולצה עד המרפק ,חולצה עד פרק היד, סווצירטש בית ספר, ופליס..) וכמובן כובע וצעיף ( היום עליתי על הטריק האמיתי ללבוש מכנס ספורט מתחת למכנס הרגיל...)אבל באותו היום היה לי ממש קר בבוקר (כן למרות השש שכבות ..)אז התקשרתי לאמא שהייתה בבית באופן מפתיע וניסתי לעורר את רחמיה ושתשחרר אותי הביתה מה שכמובן לא עבד...אבל היא כן הציעה להביא לי מעיל אמרתי לה שם אני אלבש עוד שכבה לא היו לי יותר בגדים בארון מה שכמובן לא ריגש אותה והיא פצחה בסיפורים על כמה קר היה אם הינו עכשיו במולדת ושאני אשתוק אז כם נראית כמו פרוסטי איש השלג העצבני והפולני לפחות היה לי חמים...

ובכול מקרה בחזרה לנושא שלשמו התכנסנו לפני כמה ימים סיימתי שוב את אחד הספרים שאני אוהבת נורא ושמו "העולם הישבן שלי ועוד דברים גדולים ועגולים" מאת קרוליין מקלר הוא רומן קטן וצעיר לבני נוער והוא לא איזה קלאסיקה ספרותית עמוקה ורוית מטאפרות אבל הוא מדבר עלי כמו שהוא פשוט אנושי שובב אמין

הוא מדבר על דימוי גוף והתמודדות של ילדה שמנה במשפחה "מושלמת" ואת יכולים לנחש למה המושלמת במרכאות יש קטעים שקראתי שם ואני ממש מזדהה איתם

למשל:

"אני צובטת ולוחצת בכול מקום בישבן שלי חזק כול כך שזה משאיר סמנים אדומים .אני מנסהלעצור את הדמעות, אבל אומרת לעצמי שזה מגיע לי . רק בגלל שאני נראת ככה...."

 

"לפעמים אני חושבת הלוואי ויכולתי להעלם מעל פני האדמה לצוף הלאה כמו שקית נילון ישנה שמתעופפת ברוח ודואה מעל קו השמים של מנהטן."

 

"להיות מקור גאווה זה בעצם מה שכי חשוב בחיים לא?זה מה שאבא ואמא אמרו לי לפני כמה שבועות  שהם רוצים להתגאותי בי שהם רוצים שאני אהיה גאה בעצמי .אבל בילתי את כול החיים שלי בנסיון לזכות במילה טובה מהם ותארו לאן זה הביא אותי ותראו לאן זה הביא אותי...בשלב הזה אני כבר הולכת מהר יותר  ושועמים את קול צעדי על השביל .ומה יקרה אם פעם אחת בחיים אני אפסיק לחשוב מה אנשים חושבים עלי? מה יקרה אם אני לא יתאמץ כול כך לרצות את אמא ואבא? מה יקרה אם אני לא אנסה תמיד להיות כמו כולם,ללכת עם הזרם,למלא את  תפקיד הילדה השמנה הטובה והצצייתנית .מה אני אעשה אז?"

 

"האם לעשות בדיוק מה שאני רוצה  זה אומר לא להתחשב ברגשות של אחרים ?כי זה ממש לא לא מה שאני .אולי זה אומר כול מה שאני רוצה שזה יגיד כמו זה שאני דואגת לעצמי ולא נותנת לאחרים לדרוך עלי.."

 

הקטעים האלה מדברים על הרבה נושאים שמעסקים אותי כרגע מהנושא הפשוט ביותר שאני מרגישה לא נוח עם עצמי ועם הגוף והמשקל שלי ומנושא של להפסיק להיות הילדה השמנה והנחמדה לכולם מתוך מחשבה שעם אני לא יפה שיוכלו לפחות להגיד "איו היא לא יפה  אבל יש לה אופי טוב..." לנושא של למצוא את עצמי עומדת על שלי לא מושפלת ובאמת גאה במה שאני ועדין לא כלבה הרסנית  שפשוט לא נחמדה לאנשים....

ביום ראשון נורית אמרה לי שהיום אפשר לשמוע את ההערות שאני מעירה בשיעור תאטרון אני חושבת שזה צעד ראשון כי לפחות אני מאמינה שמה שאני אומרת הוא בעל משמעות....

 יום שבת האחרון היה נפלא יצא לשחק כלבה רעה וסדיסטית ולפקד על חבורה של בנים שכפופים לי והכי חשוב עשיתי את זה בחצאית מיני(ולא התבישתי לרגע!!) אני חייבת לציין שזו הייתה חוויה שלא מהעולם הזה גם זה נוסף לרשימת הדברים שגורמים לי לחשוב ...

וזה בערך הכול להיום

יש לי עוד סיפורים שאני רוצה לפרסם ומילים שצריך להגיד אבל זה לא להיום...

.

.

.

אוהבת נועה


נ.ב -אני שומעת כול כך הרבה שירים לאחרונה וכול כך רוצה שהוא היה זה שישיר לי אותם (ואלוהים יודע שהוא לא מתבייש בקול שלו..)אבל יודעת שלא כול העסק הזה השאירא לי טעם רע בפה

 

 

נכתב על ידי , 23/1/2008 15:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,321
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לgooyava אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על gooyava ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)