לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


היומן שלי ברשת : נסיונות להבנת העולם, החיים ובעיקר את עצמי

כינוי: 

בת: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

לראות דירות ועוד


אז חזרתי מדירה שראיתי ברעננה - אני מחפשת דירות... ים יונה.
ולמען האמת אני לא בטוחה בכלל שאני רוצה לעבור עכשיו למרות שזה מה שאני אומרת לכולם כי אני כבר בת עשרים ותשע וזה הציפיה הכללית. אבל כרגע מאוד נוח לי בבית של ההורים סופסוף מצאתי את השקט שלי אני לא רבה איתם אלא יותר מתקרבת לאט לאט,
ואני עובדת וחוזרת כל יום בערך בשבע כי אחרי העבודה הולכת להתעמל, אז גם ככה רוב הזמן אני לא בבית, ואני לא מרויחה כ"כ הרבה בסביבות ה4.5 עד ל5 ומעדיפה לחכות כמה חודשים שיצתבר לי יתרה יפה בבנק לפני זה, לחפש בשאנטי עד שאמצא דירת חלומות.
אני לא בטוחה בכלל שאני רוצה לעבור עם יונה אבל היא הבן אדם היחידי שאני מכירה ומחפש דירה ומוכן לגור איתי.
למרות זאת אחרי שאמרתי ליונה שהדירה שראיתי היום לא מתאימה למרות שהיא היתה יפה (אבל לטעמי קטנה מדי בשבילנו) והיא אמרה לי שמעכשיו אנ מחפשת לבד כי שום דבר לא עומד בסטנדרטים שלי, אני מרגישה כמו אבן שירדה לי מהלב, אז כנראה שבאמת לא רוצה לעבור עכשיו, בא לי דירה משלי כמובן אבל אני גם מפחדת למצוא ששוב אני לא ירגיש בה בבית, ואחפש לחזור לבית של ההורים שלי,
השיער שלי קצר ואני מלאה שמנמנה ואין ספק שכרגע הדימוי העצמי שלי שואף לאפס. תמיד הייתי בטוחה לפחות שאני יפה אבל עם השיער הקצר הזה אני מרגישה הרבה פעמים מאוד לא יפה ולא מושכת, אני מרגישה מתה.
אין לי את ההתלהבות שהיתה לי פעם אני דכאונית ומנסה לא להכנע לציניות ששלטה בי כ"כ הרבה שנים. מנסה להיות מאושרת יתר.
אם רק אבין ואהיה כנה לגבי מה שאני רוצה באמת כל הזמן
נכתב על ידי , 16/10/2007 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבעיה שלי שאני לא מטפחת את האנשים שאני אוהבת, אני לא גורמת לאחרים לראות את הדברים הטובים בהם ולהתגאות בהם, אלא מחביאה אותם ומתביישת במגרעות שלהם.
יונה לדוגמא חברה שלי כבר שנים ולא טרחתי להביא אותה אף פעם לאייקון לשתף אותה יותר ב"עולם שלי", הבעיה היא שהיא חלק מהחיים שלי וזה שכל דבר נפרד מקשה על החיים,
וגם לפעמים אני מסתכלת מהצד על החברים ורואה רק את החרא, יונה רדודה, מילקי מרוכזת בעצמה, מור צבועה, בצלית טיפשה ואני חושבת לעצמי אני כ"כ רחוקה מהם - ותוהה למה אנו עדין חברים, נדמה שאנו כבר כאלה רחוקים ורק העבר מחבר אותנו, אבל אז נזכרת שהם בערך החברים היחידם שלי וכל התכונות הרעות בהם שייכות גם לי גם אני לפעמים רדודה, מרוכזת בעצמי, צבועה וטיפשה. וזה מה שיש.
נכתב על ידי , 6/10/2007 03:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





411
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכנות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כנות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)