גם למראה נושן יש רגע של הולדת

כתבתי במשך שנתיים – כתבתי הרבה דברים. לפעמים אישיים ולפעמים פחות. הגיע הזמן שבו אסגור את הבלוג. הצורך בפרטיות השנה הולך וגובר. שנת שירות. החלטתי למחוק את כל הרשומות שלי. אני אזכור את הכל. את כל הרשומות שמרתי על מסמך של  word. בתקופות מסוימות הרגשתי שאני יכול לכתוב כאן דברים מבפנים, ולכן באמת יש רשומות שהם ממש חלק ממני.

תקופה באה ותקופה חולפת – הגיעה הזמן לתקופה זו לחלוף. תודה לכל מי שקרא, הגיב ונהנה!

שיהיה לכולכם המשך חיים נפלא –

     והפעם באמת הסוף,

                                אלדין :)