מכל המכשפות והשדים, מכל האנשים שמחייכים...
מתגעגעת ועברו כולה שלושה ימים, אז מה אני ארגיש אחרי שלושה חודשים? אני לא יכולה לתאר את ההרגשה. אני מנסה להעסיק את עצמי ולא לחשוב על זה מנסה להתעסק בכל הדברים שמעבר, אבל זה לא באמת הולך לי. אתה מהדהד לי בראש.
אני כלכך רוצה שתחזור לפה אבל מצד שני אני יודעת שאני אכעס מאוד אם תחזור לפני שתצטרך באמת. ועם כל הגעגועים אני יודעת שאתה הנמצא במקום בטוח ושעוד שלושה חודשים הכל יהיה טוב כלכך, אבל זה תלוי בחוזקה שלי ותלוי רק בי כי אני זאת שנמצאת כרגע מול העולם הגדול והמלא פיתויים ועם זאת, אני יודעת ששום דבר לא מפתה כשאתה בלב שלי.
במקרה הזה, רחוק מהעין רחוק מהלב זה חרטה אתה פשוט טמון לי בלב ובנשמה.
וההרגשת מועקה הזאת חונקת אני פשוט חייבת כבר להתחיל שיחות ולפרוק הכל למרות שבצבא זה לא כזה הכל אבל שיהיה.
והלוואי שכשתחזור יעלו לי קה"ס ואני אעוף מהתפקיד הזה כבר ואתחיל לעבוד בעבודה נורמאלית ולהכניס בחודש איזה 2000 לפחות.
אני אוהבת אותך ורוצה אותך יותר מתמיד. שיעבור כבר הזמן ואני אהיה איתך ואחבק אותך כלכך המון ... מחכה לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
