מי מיצי מי?..

הפוסט הזה מיועד לכל השאפתנים,

לכל אלה שרוצים לרצות את ההורים או את האחים,

לכל אלו שנלחמים בכל ומטפסים הכי גבוהה שרק אפשר,

לכל הגאונים והנחושים בדעתם להצליח, שאלה- אתם תאילנדים?[לא!! או שיש יוצאים מן הכלל חח] אז למה אתם נסחפים?!

קחו את הלימודים והעבודות באיזי, ואל תתחילו לדבר על העתיד, כי בלי שהרגשתם כבר עברתם אותו.

יש אינסוף מטרות ומבחנים שניצבים לנו בכל תקופה שאנחנו עוברים בחיים, אם זה במשפחה, בחברים בעבודה..

אין דבר כזה לסיים מטרה ולהתחיל להנות מהחיים, תמיד יהיו עוד מטרות, ועוד ועוד,

בלי מטרות אין חיים, ותתפלאו אבל זה אומר גם שלשבת על איזה אי בודד עד גיל 80 עם 72 בתולות- זו חתיכת מטרה!

אני לא אלך סחור סחור יותר מדי, הפואנטה של הפוסט הזה היא- אל תהיו במרוץ כל הזמן,

תפנקו את עצמכם ואחרים לפני שיהיה מאוחר מדי,

תהנו מפעילויות שבגיל אחר לא תוכלו להפיק מהן את אותה הנאה..

תגשימו את הכישורים שלכם, תמצו את מה שטוב בכם לפני שיהיה מאוחר מדי,

זה נשמע כאילו אני אומרת שמחר תהיו בני 100, אבל תכל'ס.. רק אתמול הייתי בת 4 ורבתי עם דורין(אחותי) במשחק על כדור.. הזמן עובר כל כך מהר שזה מפחיד,

לא האמנתי שאני אגיע להשקפת חיים שאומרת שצריך להספיק הכל, אבל יש בזה משהו, אני לא אומרת להתחיל לעשן ולשתות וכל יום מקס ברנר, אני לא מתכוונת שתנצלו את כל מה שהעולם מציע,

אני אומרת שתהנו מהחיים בדרך שאתם הכי אוהבים, בדרך כזאת שבעוד שלושים שנה לא תצטערו על האופן שבו התנהלתם..

שתהיו מסופקים בלי רצון לחזור אחורה בזמן ולתקן דברים או לשנות אותם..

תהיו שלמים בהחלטות שלכם, וזה דורש מכם שיקול דעת צלול בלי שפיטה של חברים או משפחה,

תעשו מה בראש שלכם, מה בלב שלכם.

נותר לי לאחל בהצלחה, וזה גם סוג של מטרה (;