6 בבוקר, האוויר והזמן עומדים מלכת.

השמש כבר החלה לבצבץ מבין העננים.

תחושת קרירות קלה עוטפת את הכל.

תיק על הגב, שק שינה ביד.

מטונפת מהלילה נטול השינה שעבר, אבל מרגישה הכי טהורה בעולם.

חוצה רחובות מעופשים בעיר מתועשת.

שקט מחולט, כמעט.

כמה זקנים יוצאים להליכה.

אישה שמאופרת יותר מדי, כאילו מנסה להסתיר משהו, דוהרת במכונית הממזוגת שלה.

ואני, אני נולדת מחדש עם כל צעד.

טפיחות הנעליים על המדרכה ורעש שיפשוף הג'ינס הם כל עולמי.

חוצה מדרכות מלוכלכות, כבישים רקים, מדשאות שהטל טרם התייבש בהם מהלילה שעבר.

אין איש ברחוב, אין איש בעיר, העולם הזה שלי.

יש המון דברים שלא הספקתי לעשות החופש.

אבל גם המון דברים שלא תכנני, והתבהרו כרגעי שיא בחופש.

אז נשימה עמוקה, ושוב הכל מתחיל מהתחלה.

עריכה:

נחשו למי יש את הדיסק החדש של FF5?!

הווו, כן. *חיוך שחצני*

חחחחח הייתי חייבת.

איזה אושר עילאי, דאמ.