בימים כמו היום, כשהכל בחוץ מושלג עד גועל ודיכאון אטומי, השיר המצורף של דן תורן מתנגן לי בראש כל פעם כשאני מבוססת דרכי בינות ערימות שלג מדכאות, וכשאני מחליקה על הטוסיק על המדרכות מכוסות הקרח. אגב, תתעלמו מהתמונות בסרטון המוזר מאוד הזה של תורן, ותתרכזו במילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירי ג.