אני אפילו לא יודעת במה להתחיל, ומה לרשום S=
אני כ"כ מבלובלת.
רע לי. בגללן.
לעזזאלל! מה עשיתי לכן שאתן ככה?!
וואו , נראה לי שזה הפוסט הראשון בחיים שלי שאני עושה באמת כדי לפרווק הכל ולהוציא החוצה.. או השני.
יש לי צורך להגיד אל תגיבו, אבל אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים.
התחושה הזו.. של חוסר ידיעה מצד אחד, וידיעה מופרזת מצד אחר, מבלבלת אותי ומשאירה אותי חסרת אונים \=
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות ;(
מצד אחד, אני אוהבת אותן, הן הכל בשבילי.
מצד שני, הן שוב תקעו לי את אותו הסכין בגב, חזק, עמוק.
אל תשאלו על מה אני מדברת. בעצם נראה לי שאפילו אותן הן לא יבינו מה אני רוצה, לא יבינו שזה עלייהן. חבל \=
פאקק, אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה להגיד בפוסט הזה !
אוף, אני אוהבת אותן כ"כ. אבל.. אני לא מבינה למה הן עשו לי את זה מאחורי הגב?!
זה לא שעשיתי להן משו. כוססססססססססאמקקקקקקקקק!!
מהה הקטע ?
אני מתחילה לפחד, שאני יאבד אותן, בגללן בעצם. את החברות הכי הכי טובות שהיו לי אי פעם. ;(
אוף, ההרגשה המחורבנת הזו, שאני נסחבת איתה מי יודע כמה זמן!? מאז, אז שגיליתי \=
אני כ"כ לא רוצה להיפרד מכן, בחיים לא.
ואם, במקרה אני כבר לא אהיה איתכן יותר, כי נריב, אני רוצה שתדעו שאני בחיים שלי לא אהבתי את החברות שלי כמו שאני אוהבת אותכן. בחיים ! ושלא משנה מה, את מה שעברנו יחד אני תמיד אזכור. נשבעת. אתן הכל בשבילי..תישארו, אני מתחננת!אני לא רואה את עצמי בלעדייכן.
;(
ואותך? כבר איבדתי ממזמן. זה שאנחנו חברות לא אומר כלום. את כבר לא כ"כ רוצה להיות איתי לבד כי בא לך. חבל.
אני יודעת שאנחנו חברות וכל זה, אבל..זה לא אותו דבר כמו פעם, וגם לא יהיה.. נמאס לי לנסות יותר.
אבל עם כל זה, תמיד זה יישאר אצלי. אני לא אספר את זה לאף אחת מכן, מה שאני יודעת שעשיתן. בגלל..
שאני מפחדת . כ"כ . מפחדת לריב איתכן.
וכן, על זה האוואי שלי. אבל דיי, אני לא מוכנה להישאר בתחושה הזו, המגעילה. אבל מצד שני.. איך בכלל אפשר לשכוח מזה?!
אוף.. אני יסיים פה. בידיעה שזה תמיד יישאר כמו שזה. עד שאני יקבל את האומץ לספר לכן שאני יודעת. ;(
33\>
;(
33>
אור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: