אף פעם לא באמת דיברנו.. שיחה רצינית
תמיד הרגשתי שאני בקושי מכירה אותך.
כל הזמן חשבתי לעצמי איך אתה עם חברים שלך, או איך היית פעם.
לפני כמה ימים יצא לי לחשוב על זה המון.. והגעתי למסקנה שזה אתה!
לא משנה אם אתה לא מדבר הרבה, או אם אתה ביישן (או למל"מ חח)
אני רק עכשיו מבינה שאני כן מכירה אותך!
וכן, גם כמה שאתה מדהים וכמה שאני אוהבת אותך 3>
תמיד נתת לי את החופש להחליט מה טוב בשבילי ודרך זה הגעתי למה שאני היום.. ואני מרוצה!
אף פעם לא באמת הצבת לי גבולות, תמיד הסכמת לי לעשות מה שאני רוצה, אבל אף פעם לא הפסקת להגיד לי לחשוב פעמיים לפני כל מעשה.
ואם יש משהו אחד שאני אזכור ממך לכל החיים, זה את המשפט שאמרת לי בכיתה ו', בדרך למסיבת סיום..
"אור, יש מצבים בחיים שהחברה גורמת לנו להרגיש הכי טוב עם עצמינו, אבל יכול להיות שזה הכל אינטרסים שלה להשיג ממך משהו, או אותך."
הסברת לי כל הזמן שאני יכולה להגיע לכל הישג שאני רק רוצה.. ושאף פעם לא יהיו לי חלומות, אלא רק שאיפות.
נתת לי את כל הכלים שבהם נעזרתי כדי להגשים את החלומות שלי, ותמיד עשית הכל כדי שאני יקבל מה שאני רוצה.
ולימדת אותי איך לקבל את זה שאני רוצה משהו ואי אפשר מכל סיבה.
אבא, אתה מלך!
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך.
אני אוהבת אותך כ"כ! 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: