אווירה של יום שישי בבוקר,רוח בחוץ,ושקט...שלווה אמיתית.

יש לי הרגשה בבטן כאילו היום הוא יום ממש מיוחד...

כאילו היום לא יגמר ככה סתם,והזמן יעבור בין האצבעות כמו חול..

וואו אני שמה לב שאני קצת מבולבלת.אין מבולבלת ממני למען האמת,

אני רוצה הרבה דברים שאין ביכולתי או מרצוני להשיג.

כנראה שהכל ישאר אותו דבר,והיום יעבור ככה סתם..

שבת שלום.

לפני חצי שנה הכנת אותי,סידרת לי את הכנף,לימדת אותי פחות או יותר איך עפים,

הכל היה מוכן,ובמבט לאחור,היה קשה,עד היום.לא ציפיתי שעם כל ההכנות יהיה קשה.

המנוע קצת חורק,הכנפיים נמרטו,הרוח עושה בעיות,קשה לעוף.

יש יותר ידע,יותר נסיון,התבגרנו.ללא ספק.

איך מתמודדים עם לחץ?עם זה שלא תמיד יהיה שקט,ולא יהיו אחר צהריים לבד בבית בשקט?..

תמיד רעש,בלאגן,ישיבות,חברים,כעס,עצבים,לחץ,לחץ,מלא לחץ.

ואני מוכנה והספקתי להגיע למצב ששאפתי אליו אז,ופתאום משהו חסר.

אולי זה בכלל השקט הפנימי,שלא יגיע גם אחרי 20 שעות בבית בחוסר מעש.

מה כבר יכול להפוך אותי לשלווה?...

אין,אין דברים כאלה

בלי עין הרע,לא הייתי יכולה לבקש תחילת שנה יותר טובה מזאת :)