הייתה מסיבה טובה, הרבה מוזיקה והרבה אנשים והרבה שמחה.
השערים היו אמורים להיפתח ב11 וחצי אבל הם לא נפתחו עד 12 לפחות.
לפני שנכנסנו הלכנו אני עמית ודושי ושתינו. בגלל בעיות תקציביות קנינו וודקה אלסקה. לא היה משהו.
לרקוד ולהתפרע כשאני מסובבת זה אחד הדברים היותר מדהימים שיצא לי לחוות.
אני רק מצטערת שלקח לי כלכך הרבה זמן לחוות את זה. עם כל האורות והגוף מאבד שליטה- כמעט כמו סמים.
החלק הכי טוב במסיבה היה כשעמית בא אלי במבט מזועזע כזה.
"נישקתי בחורה."
חחחחחחחח... כפרה עליו. כל הערב "ירדנו" עליו שהוא סטרייט. כנראה כששיכורים באמת עושים דברים הזויים.
אבל עמית הזבל הזה נישק גם את ניר!! אני לא מאמינה!! ברור שניר נישק בערך את כל הבנים והבנות במסיבה, אבל בקושי ראיתי אותו ושפתיו לא התקרבו לשלי. אבל לא נורא, כי כשהתחברתי ראיתי שמישהו הוסיף אותי במסן וזה היה הוא. הוא אמר שהוא אוסף מסן של אנשים מעניינים מהמסיבה ושאני אחת מהם.(:
הוא ביסקסואל, ככה שזה לא כזה חסר סיכוי.
אבל שוב, הוא ביסקסואל. אז בעקרון, הוא יכול להשיג כל בנאדם בעולם.
הבוקר היה מזעזע ואין לי כוח לפרט. אז בקצרה- כמעט עליתי על האוטבוס הראשון הביתה אבל הנהג החליט שאין מקום (אפילו שהיה) ונשארתי כמעט לבד עד האוטבוס הבא, שנתקע באמצע הדרך. אחרי שאני ודיוויד (היחיד שנשאר איתי) עברנו לאוטבוס השלישי, וישבנו על הרצפה כי הוא היה מפוצץ, מישהו הקיא לי מעל הראש בתוך שקית ואז הלכתי ברגל ממבשרת הביתה דרך היער עם נעלי עקב מתפרקות. הגעתי הביתה ולא הצלחתי להירדם ואחרי שעה הלכתי לשיעור פיתוח קול.
אז חוץ מהבוקר, הייתה מסיבה מדהימה וחבל שניר לא נישק אותי.
אחרי שנה וחצי של כלום אני חוזרת למי שאני אמורה להיות. שנה וחצי של דיכאון בגלל זה ועכשיו אני רואה אור בקצה במנהרה. אני רק מקווה לא להתאכזב ובאמת להתעלות מעל כל זה. אני מרגישה סופסוף כמו נערה רגילה עם משברים סבירים.
אבל בכל זאת אני מסתכלת על ה***** ומצטערת שזה לא יותר *****.
לילה טוב, שנקל.