הם מלמדים את הילדים שלהם מגיל צעיר שלהרוג אותנו זה בסדר.
הם מלמדים אותם שכך כתוב בספרים הקדושים שלהם, שזהו ציווי מאללה הגדול.
הם מאמינים שאם יתפוצצו ויהרגו אותנו בזמן שהם עושים זאת, 70 בתולות יחכו להם בגן עדן.
הם פנאטים וכל מי שלא מאמין באמונה שלהם נקרא כופר ועליו למות.
למה איכפת לי מהם?
כי כשזורקים לי טילים על הבית ואני עלולה למות בכל רגע, אז איכפת לי.
כי כשאני כבר לא מרגישה בטוחה בשום מקום, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה לזרוק את הזבל, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה להתקלח, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה לחרבן, מהלחץ, אז איכפת לי.
כי כשאני לא זזה מהטלוויזיה, אז איכפת לי.
כי כששגרה זה שם שני לקסאמים, אז איכפת לי.
כי כשלא יצאתי מהבית שבועיים, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה ללכת לבית הספר, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה ללכת למכולת, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה לעשות שופינג בחורף, כמו כל בנאדם אחר, אז איכפת לי.
כי כשאני לא יכולה לישון בלילה מרוב פחד, אז איכפת לי.
כי כשאני לא חייבת להפעיל שעון מעורר כי החמאס מעירים אותנו כל בוקר יפה מאוד, אז איכפת לי.
כי כשבכל מקום שאני נמצאת אני צריכה לחשוב מה לעשות כשתהיה אזעקה, אז איכפת לי.
כי כשאני נכנסת לעיר אני צריכה להוריד חגורה בשביל שלא תפריע לי להמלט מהאוטו בזמן אזעקה, אז איכפת לי.
ואחרי כל הדברים ההזויים האלה, אנשים עדיין מדברים עלינו רעות.
אנשים עדיין מצדיקים את ההתנהגות הברברית שלהם.
הם נולדים להרוג ולמות, אין להם שום מוסר והערכים שלהם מקולקלים מלידה.
איזה מין אנשים מצדדים בחיות הללו? קשה לי להבין את זה.
לכל השמאלנים שמפגינים נגד הפעילות בעזה, בואו אלי הביתה, בואו לשדרות תחיו שם שבוע, שבועיים, כמה שצריך
עד שתתחילו לפחד מהדברים הרגילים והפשוטים בחיים. אפילו להוציא את האף שלכם מהחלון אתם לא תרצו.
אחרי שתרגישו על בשרכם מה זה כשטיל מתפוצץ לידכם, אני רוצה שתודיעו לי אם אתם עדיין מרגישים אמפתיה לאותם חמאסניקים ותושבי עזה היקרים
שמקולקלים מלידה.
לכל המשתמטים שבחרו לא להתגייס לצבא הגנה לישראל ויושבים להם באיזה בית קפה נחמד וחמים בתל אביב או בכל מקום אחר בישראל, בזמן שצבא
הגנה לישראל בכבודו ובעצמו שומר לכם על התחת ודואג שאליכם לא יגיעו הטילים ושאתם לא תצטרכו להתמודד עם המציאות העגומה הזאת שפוקדת את
המדינה כבר שנים, אתם כפויי טובה ולא מגיע לכם לחיות כאן.
לכל אלו שעדיין מכפישים את שמו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהוציא לפועל את תכנית ההתנתקות.
יש לי המון חברים טובים מאוד שגרו בגוש קטיף, אני מכירה את כל הסיפורים, אני יודעת עד כמה המקום הזה היה מדהים ועד כמה חבל וקשה לאבד מקום כזה,
אבל תארו לכם מה היה קורה אם הפינוי לא היה מתרחש? תארו לכם מה היה קורה לכל אותם תושבים/חיילים באיזור הזה?
יכול להיות שהמלחמה הזו הייתה מתקיימת בנסיבות הרבה יותר מצערות.
בזמנו לא ראינו תוצאות חיוביות מהמהלך הזה [הפינוי ] והרוחות היו סערו, אנשים כעסו וזעמו על כך אבל עכשיו אפשר לראות סוף סוף כמה המהלך הזה היה נכון.
המון אנשים מניצן לא היו איתנו היום אם לא היו מפנים אותם.
הלוואי ובאיזו מציאות כלשהי היה אפשר לחיות שם את אותם ימים טובים שוב, אבל זה בלתי אפשרי וצריך להיות מציאותיים.
אז לאותם אנשים שנמצאים בצדה השני של התמיכה במלחמה הנוכחית, בצד המתנגד, תחשבו קצת יותר לעומק.
שלא תעזו לומר שחייהם של חיילנו מופקרים ושהם מתו לחינם.
החיילים שלנו מתו במטרה להגן ולשמור על חייהם של הרבה מכם והמעט שאתם יכולים לעשות זה פשוט להיות אסירי תודה.
תצאו מהבועה שאתם חיים בה ותפסיקו להתעסק בשטויות ולדבר שטויות, תתגייסו לצה"ל. אלה הם הימים שצריכים להוכיח לכם למה בדיוק אתם צריכים לעשות זאת ולמה צריך להיות בכם הרצון לתרום ולשרת את המדינה, בדיוק בגלל ימים קשים כאלו.
אני לא בנאדם אופטימי וגם לא תמים, אני לא יודעת הכל ואני גם לא אדע, אבל אני תומכת בכל רמ"ח אבריי בצה"ל ובפעולה הזאת ואני יודעת שהיא מוצדקת והכרחית בשביל שנוכל לחיות כמו בני אדם ולחזור לשגרה.
תושבי הדרום- שמרו על עצמכם ואל תהיו שאננים אלה הם לא ימים רגילים.
מתפללת לשלום החיילים ומקווה שיחזרו בשלום בדיוק כפי שנכנסו.
לילה שקט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
