חרא חרא חרא חרא חרא חרא חרא! וחרא!
לא כיף לא נחמד.. כולי בוער בעצבים,אין לי מושג על מה מיליון דברים רצים לי בראש אני מרגיש כמו סרטון אנימציה עם 3 חלקים:
חלק ראשון- איש תמים מצויר בחוסר פרופורציה
חלק שני- הבעה של הפתעה כאשר הראש מתנפח וכמה ורידים בולטים ממש
חלק שלישי- איש בלי ראש.. רק צוור כזה מדמם
פשוט רע כלום אבל כלום לא הולך, אני לא הולך הכל תקוע כזה שום דבר לא קורה.. ממש כאילו אני עוד בכיתה ד' או משהו (לא לא בגובה >.<") אמא שלי עם ה"חזון" המפגר שלה "אתה תיהיה פרפ', פרס נובל אתה תביא" למה? אי פעם אמרתי שאני רוצה? פעם התעניינתי בזה בככל?ואבא שלי בטוח שאני כבר אמור לעבוד.. ועם אני כבר "מתפנק" ונשאר בבית אז לפחות לעשות לו איזה מהפך.ארררררררר רבאק! והם אפילו לא הורים לוחצים! אני הייתי משתגע במקום אחר (כאילו.. יותר מפה).
בכלל כל החופש הזה סתם טמטום... כמו סמים או משהו.. מכניס אותך ל"היי" ובוםם#!@ הכל מתפוצץ. וזה לא שלא כיף לי ולא שאני לא עושה כלום בחופש זה פשוט.. נשארו שבועיים וכל הביצפר עכשיו מתנפץ לי בפניים "תשקיע כיתה ט' תיקבע לך תתיכון.. שיקבע לך ת'עבודה ובלה בלה". זין! לא מתאים לי.. לא בא לי כל המסגרת המרובעת הזאת :S
פשוט רע לי.. כולם אומרים "תקופה .. יעבור" בתחת שלי יעבור! זה לא יעבור, זה תמיד יהיה.. וכשאני יגדל.. זה יפריע לאיזה מישהו אחר.. ויהיה לי חבל.. אבל אני לא יזיז ת'תחת.. כי ככה אני.. עצלן
וכוס אמק! פרקתי,אז מה אני ירגיש יותר טוב... לאאא מה פתאום? למה שאני ירגיש יותר טוב#!@
... תודה למי שקרא אבל בלי ניחומים בא לכם להגיב? "הגבתי" יתקבל בברכה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
