זהו אז רישמית אני כבר בת 24, ואני ממש מאושרת מזה.
חברות שלי מתבאסות כל שנה שהם "מזדקנות", אבל אני אוהבת ימי הולדת,
והשנה גם היו לי את כל הסיבות בעולם להרגיש כל כך קטנה.
בתואר השני רק רציתי לגדול ולגדול ושיפסיקו להסתכל עלי כאילו אני צוציקית ומה לעזאזל אני עושה שם.
אז לא בטוח שזה באמת בשבילי.
ובכלל בחצי שנה האחרונה כל הזמן הרגשתי כבר בת 24.
אז עכשיו יש לזה גם גושפנקא מהיהדות.
אחת החברות הכי טובות שלי גם נולדה בתאריך הזה, רק שנה מעלי, וזה כיף שיש דבר כזה.
תמיד רציתי להכיר אנשים שנולדו ביום שלי ובינתיים כבר מצאתי 3, וזה ש1 מהם זאת הדס זה בונוס גדול.
היא גם ממיתה אותי מצחוק כשהיא מברכת (וגם בכלל). אני כל פעם מנתקת עליה את הטלפון מרוב שאני לא מצליחה לנשום וכבר יורדות לי דמעות.
פעם מישהו יקר אמר לי שאם אני לא אתחתן עד סוף גיל 23 אז נתחתן. מעין תוכנית גיבוי.
די ברור לי שאם זה היה אפשרי לא הייתי חושבת על זה פעמיים. אבל איפה אני ואיפה הוא.
הוא גם בטח לא זוכר.
אמרתי שאני לא מדברת על זה יותר. אבל איך אפשר.
אני לא מתכוונת לתת לזה לקלקל לי את מצב הרוח.
כל שנה, כל חודש חשוון אני אומרת תודה לאלוקים שחצי מהחברים הכי טובים שלי (וגם הוא) נולדו בתקופה הזאת ואני חוגגת כל כך הרבה ושמח לי.
אז שיהיה חודש שמח באמת..ומזל טוב לכל מי שמגיע לו.
יש לי הרגשה שהשנה באמת יהיה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
