איבדתי שליטה על עצמי, על החיים שלי, על ההתנהגות שלי.
חזרתי להיות מתבגרת.
נפגעת מבחורים, נפגעת מאנשים שלא שווים את הציפורן הקטנה שלי ובטח שלא את הדמעות שלי.
נפגעת מההורים שלי.
נפגעת מכל מילה שנייה.
הגיע הזמן להתבגר, לפתח עור של פיל. להפסיק להתלות על הילדות המסכנה והאומללה שלי, ולהתחשל מזה.
להתחיל לשנות את מה שאני לא אוהבת בזכות עצמי.
אז אין לי כסף לפסיכולוג כרגע, אבל אני לא צריכה לעצור את החיים שלי בגלל זה.
הגיע הזמן להפסיק לפחד. להבין שאני יכולה לעשות הכל בזכות עצמי.
להפסיק לשנוא את הגוף שלי. אלא לתעל את האנרגיות לשינוי רציני.
להציב לעצמי מטרות ולהגיע אליהן. זו המטרה החדשה שלי.
לאהוב את עצמי. את הכל.