לא רוצה להיות לבד יותר,

רוצה לפתוח את התריס שהשמש תסנוור.

לא רוצה לשמוע כמה כיף היה לכם בלעדיי,

רוצה שיהיה לי כיף בלעדייכם.

לא רוצה לבכות מכאב על אהבות נכזבות,

רוצה לבכות מאושר על אהבות מתמששות.

לא רוצה להיות "האקסית של",

רוצה להיות ה-"בחורה של".

אני רוצה להרגיש שייכת למקום מסויים, לדעת מהזה בן זוג רציני, למצוא את עצמי במקום, לא לחזור כל שישי מיציאה מאכזבת, להפסיק להיות תמימה.

אני רוצה כ"כ הרבה דברים, שלפעמיים, הם לא באחריותי,והם לא כמו שאני תמיד נוהגת להגיד "מחשבה בוראת מציאות קיימת."

אבל עכשיו, הכי הרבה, אני רוצה שלווה.

את אותה השלווה שאבדה לי,

את השקט הפנימי.