מדהים אותי לגלות איך כל פעם מחדש דברים מתהפכים. איך פעם יכולת לאהוב עגבנייה ולשנוא מלפפון, ועכשיו אין דבר שאתה אוהב יותר ממלפפון ושונא מקטשופ או כל דבר אחר שמכיל עגבנייה או שהוא עגבנייה. איך יכולת לאהוב מישהו כמו אח ועכשיו לשנוא אותו ולהפוך אותו לאויב. והכי מדהים אותי כל פעם מחדש, לראות, שאהבתי בן אדם והוא לא שם עליי, ועכשיו הוא רק מתכנן לזה שזה ייקרה. איך תמיד ייחלתי שהבן אדם הזה ידע איך זה מרגיש. מסתבר,שלאלוהים יש את הדרכים שלו להחזיר לאנשים. לתת להם בעיטה בתחת מהמקום שהם הכי לא ציפו לו, ולגרום להם להבין, שעל כל רע שבן אדם עשה בעולם-הוא יקבל עונש באותה הכמות שהוא הרע. מאחלת לכולכם קבלה של אור חיובי, ותדעו, שלכל מעשה רע-יש השלכות.החוכמה היא, לקחת בחשבון את התוצאות.

כמה אירוני שמתי שנכנסת לי לחיים, לא ידעתי שמהשנאה הזאת, השנאת חינם הזאת, תהפוך להיות אחש האנשים שאני הכי מוקירה ואוהבת. איך שראיתי אותך בכיתה ז' והכרנו, ושנאתי אותך כי ככה גרמו לי לחשוב עלייך. אבל משהו בבדידות שלך, ובעדינות שלך גרם לי לרצות לגלות מי הבן אדם הזה. וככה היינו מעבירים שיחות של שעות, על גביי שעות. היית מספר לי הכול, הייתי הראשונה לדעת כל תנועה, כל נשימה, כל צעד. אני מתארת לעצמי שבאיזה שהוא מקום, כ"כ פחדת שאני אהיה זאת שאפרוש את הכנפיים שלי ואמריא מהחברות הזאת, אבל הפלא ופלא- לקארמה יש דרך מוזרה לבעוט בך. ואתה היית זה שעפת מהקשר הזה. אם יש משהו שאני אוהבת בך ותמיד אהבתי זה היכולת שלך להיות החבר האמיתי הזה שם תמיד, בשביל כולם. גם לצערי, בשביל אנשים שלא יעריכו אותך ולא מעריכים את זה. מדהים כמה שאני עוברת לידך בביצפר ונותנת לך שלום קטן, שפעם היה חיבוק של לפחות חמש דקות והתחלף בשנייה. שפעם היית דואג לשבת איתי בהפסקות שעות על גביי שעות וכולם אפילו היו בטוחים שאני ואתה זה זוג.

ועכשיו, אני רואה אותך בביצפר, אני רואה אותך בעבודה, ביציאות, ורואה את מי שאתה. את מי שאתה לכאורה מציג לכולם, אבל זה לא אתה. אתה מוכר לכולם אשליה שזה מי שאתה באמת כי ככה הם יאהבו אותך. הכי אירוני, שאפילו את המקום שלך החלפת. פתאום באסיפות של שכבה אתה יושב ליד המקובלים, ליד האנשים שפעם היית רק מייחל להיות חלק מהם. ועוד יותר אירוני, שאתה יושב גבוה ממני. אבל מה שאתה לא מבין, שמי שלא נאמן לדרך שלו לאורך כל החיים שלו, לא הולך אחריי האמת שלו, ונשאר נאמן לעצמו, מתרסק. כי מי שגיבור בתיכון, מה שאתה תמיד חלמת להיות, וזכית לסיפור סינדרלה שלך, מסתבר ככישלון בחיים האמיתיים.

ואני, אין לי כבר תירוצים לאנשים ששואלים למה הקשר בינינו התנתק. כי את האמת? אין סיבה. הקשר התנתק כי הוא התנתק. כי אתה החלטת שלא מתאים לך להיות לידי ולא מתאים לך להיות חלק מהידידות הזאת, כי אתה מוכר לעצמך אשליה שהאנשים שאתה נמצא איתם עכשיו- הם החברים האמיתיים שלך.

לא משנה לאן אתה הולך, תמיד תזכור מאיפה באת. תמיד תזכור מי החברים האמיתיים שלך, מי המשפחה שלך, מי האנשים שעמדו שם איתך ולצידך. כי בדרך לנפילה הגדולה, תצטרך אותם איתך. כי הם יהיו אלה שיחזרו ויהיו שם,למרות הכול, בלי מחיר, בלי תמורה- נטו מאהבה.

אני מתארת לעצמי שאהבה היא תזזיזתית. תמיד אמרו לי את זה ותמיד חשבתי ככה, אבל באיזה שהוא מקום, רציתי להאמין שאולי זה לא תמיד ככה, ואולי יש אהבה שהיא תמיד כאן ותמיד קבועה. אבל משהו שהוא תמיד קבוע זה משהו שהוא מוחשי לרוב, ואהבה היא דבר מופשט לכל דבר. לרוב בזוגיות, אנשים הופכים את האדם לקבוע ולא את האהבה לקבועה. אתמול ישבתי וקראתי הורסקופ על המזל שלי, והיה רשום שמזלות טלה הם מלאים באהבה אבל תמימים. וזה רק מחדד את מה שאני חושבת, שבאיזשהוא מקום קיימת בי תמימות לגבי אהבה שכל פעם דואגת להתנפץ בצורה כזאת או אחרת. אז כנראה שכן, האהבה היא לא תמיד קבועה. פעם היא חזקה יותר, פעם היא קטנה יותר, פעם מצומצמת, ולעיתים אפילו הופכת להרגל או לגרוע יותר- לשנאה. אהבה זה כמו כלב- איך שאתה מביא אותו אתה הכי מתלהב ממנו בעולם ומעניק לו שפע של אהבה, ולאט בזמן אתה פחות אוהב אותו ופחות מפנק אותו, ופחות הלהט הזה של ההתחלה. אבל כלב, צריך לדאוג לו ולטפח אותו, כי אם לא הוא ימות. וככה גם האהבה. אם לא מטפחים אותה היא נעלמת, היא מתה.

אז איך נסיים את הפוסט הזה? באהבה רבה...

 When the day is long and the night, the night is yours alone

When you're sure you've had enough of this life, well hang on
Don't let yourself go, 'cause everybody cries and everybody hurts sometimes

(REM - everybody hurts)