"אל תשכח לשמוח גם בחלקי."

הגורל שלנו היה ביחד, ככה מסתבר.

אפילו מבלי ששמנו לב, תמיד זה היה שם, תמיד היינו שם, אחד בחיים של השני- אם זה בתור "אני רוצה אותך" ואם זה בתור ידידה ואם זה בתור סתם אחד או אחת מהחברה.

ואז ככה מצאנו את עצמנו ביחד, מנסים, לאט, להגיע ללב אחד של השני.

אומרים, שכשבן אדם מוצא את המלאך שלו בחיים, הוא צריך לשמור עליו חזק חזק וקרוב ללב,

כי מלאכים הם כמו פרפרים, הם נוטים להיעלם.

וכמו שאתה תמיד אומר לי "אני המלאך שלך שהציל אותך מעצמך."

לפעמיים, זה עוד קשה לי להאמין שאני איתך, שאין אני ואותך, שיש אותנו, שיש ביחד, שיש אהבה, שיש רגש, שיש כבוד.

ואיך שאני איתך, מחזיר לי את הרגשות שנעלמו, שחשבתי שאף אחד לא יכול להרגיש עוד.

תמיד ידעתי שיבוא המזל, מכאן, או מכאן, אבל יבוא. ואתה, אתה ה"עספור" שלי.

אני אוהבת אותך אהובי,

תשמור עליינו חזק והמון וקרוב ללב,

כי לפעמיים אני נוטה ללכת לאיבוד.

לא בכוונה, לא מתוך הרגל, בגלל הפחד, בגלל שזה חדש להרגיש איך זה להיות נאהבת.

אני מאמינה בך תמיד בייבי שלי, לא משנה מה. תזכור שאם לא, לא היינו עכשיו נלחמים כנגד כל העולם.

אני

אוהבת

אותך.

תמיד, קרוב ללב.

המלאך שלך. ♥

באלי חופשה רחוקה מכאן,

לא חשוב לאן.

אולי לקוסטה, אולי לאיים של יוון.

להשתזף, לשים ת'ראש, לבזבז ת'זמן.

להרגיש ת'שמש על הפנים, בלי דאגות,

בלי לימודים, ריבים ואמהות שדואגות.

לחיות את עכשיו, את הרגע,

בלי לחשוב על אושר שלא מגיע.

לבזבז, לחייך, לשמוח, לקפוץ, להשתזף, לצחוק.

לאכול דגים, סושי ואולי אפילו איזה ג'וק.

להכיר גבר הורס ופתאום לגלות שיש לו איזה בעיה מוחית כי הוא קפץ מצוק.

לצלול אל תוך הים לראות את הכחול,

להיבהל מאיזה יצור ימי שנמצא עמוק עמוק בחול.

לצלם כל רגע, לתעד כל דבר,

כי מה יותר נחמד מלהצטלם עם פיליפיני שהוא גם דוור?

באלי חופשה רחוקה מכאן.