כן, נעלמתי. מודה. אני מזניחה. אני נוראית. הבטחתי לכם פוסט על הפקת האופנה שהשתתפתי בה, אבל אז חשבתי לעצמי "מי יאמין לך אם לא תעלי תמונות מהקמפיין?!" ותמונות יחשפו את זהותי (שגם ככה חלק מהאנשים שאני מכירה כבר עלו עליה...) אז ויתרתי על העניין.

עוברת עלי תקופה לא כל כך קלה בזמן האחרון - לא מבחינה בריאותית, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה נפשית. אז מידי פעם אני צצה לפרוק, לעיתים אני גם סתם פורקת את הכאב לעצמי על איזה מסמך בWORD כי אני כבר מרגישה פה חשופה...אבל את הפוסט להלן כתבתי במסמך WORD ולאחר מכן חשבתי לעצמי "האמת שזה יכול להיות אחלה פוסט שבחורות כמוני יתחברו אליו ויזדהו איתו..."

אזז, קחו נשימה כי זה קצת ארוך: "הכאב בלהיות חברה של קרבי" - ב ה צ ל ח ה!

1.  גברים שמתחילים איתי כל יום בעבודה ואני עונה להם אוטומטית "יש לי חבר" – ואז אני לא מפסיקה לחשוב עליו ולהתגעגע ולתהות מה קורה איתו.

2.  גברים שמתחילים איתי ולא מכבדים את היותי תפוסה ומנסים לערער לי את הביטחון בקשר הזוגי שלי כרגע.

3.  מבוגרים שמערערים לי את הביטחון עם "ניסיונם העשיר" בכך שזוגיות בצבא ובגיל הזה מתפרקת דיי מהר.

4.  לנסוע כל יום לעבודה כשלידי זוג אוהב ודביק במיוחד ולהתגעגע לימים שאני והוא היינו ככה.

5.  לשמוע חברות תפוסות שרואות את החבר שלהן על תקן קבוע מספרות חוויות ולחייך חיוך צבוע כשמבפנים אני אכולת קנאה.

6.  לפחד ללכת לאימון ולפספס שיחה ממנו.

7.  לפחד ללכת להתקלח ולפספס שיחה ממנו.

8.  לפחד לאבד את הטלפון\להתרחק ממנו ולו לשנייה ולפספס שיחה ממנו.

9.  להיות רוב הזמן חסרת מעש ומן הסתם – לחשוב עליו ולהתגעגע.

10. להיות מודעת לעובדה שהוא משרת עם עוד בנות ולקוות שהוא לא מתנחם בהן כשאני רחוקה (לא שאני לא סומכת עליו, סתם אישה טיפוסית שנכנסת לסרטים ומקווה שהכל בראש שלה).

11. לעבור יום חרא ועוד בסוף לא לשמוע ממנו בסוף היום ולספוג את החרא בעצמי.

12. לעבוד יום חרא, לשמוע אותו, אבל לפחד לקלקל לו את היום הטוב שעבר עליו.

13. לעבור יום חרא, להתחיל לשפוך לו את הלב אבל הוא מוכרח לנתק בשביל שמירה ואני מרגישה עדיין לא שלמה עם העניין.

14. לפנות בשבילו כל סופ"ש כשהוא משתחרר גם אם היו לי תוכניות קודמות כי הוא בראש סדר מעייני.

15. לשמוע ממנו שהוא משתחרר בהפתעה ולאפות עוגה בשבילו למרות שעבר עלי חרא של יום\שאני חולה\שממש מאוחר ולעשות לו טוב.

16. להכין לו מחוות במחשב או בצורה יצירתית כזו או אחרת ולהכין את עצמי מראש שלא בטוח שיהיה לו זמן להקדיש לזה את תשומת הלב הראויה או להגיד לי את דעתו.

17. להיכנס לסרטים בגלל שאני נוטה לפרש אותו הרבה פעמים לא נכון ואין לנו ממש שיחות נורמאליות בזמן שהוא בצבא כדי שהוא יוכל להסביר את עצמו כראוי.

18. להרגיש שרק אני חושבת עליו כל כך הרבה ומשקיעה מהזמן שלי כל כך הרבה בעוד הוא עסוק בצבא ועם החבר'ה ואין לו זמן כ"כ לחשוב עלי.

19. להטריח את ההורים ולנסוע עד אליו אפילו אם זה רק לשעתיים ולהרגיש לא נעים מההורים אח"כ ולקוות לפחות שהוא העריך את זה.

20. להשלים עם העובדה שחוץ ממני יש לו גם משפחה וחברים שהוא לא ראה הרבה זמן בצורה נורמאלית ורוצה גם לנצל את הזמן שהוא על אזרחי בלבלות גם איתם.

21. להוציא הוצאות רבות על מתנות בשבילו ונסיעות אליו אחרי שכל החודש לא קניתי לעצמי כלום ועבדתי כמו חמור כשאני חולה ובתנאי מזג אוויר קשים.

22. להרגיש חרא כשהוא עושה "לייק" לבחורה שהיא לא אני בפייסבוק אבל כשאני מפרסמת משהו הוא לא מתייחס – שוב כמו באחד הסעיפים הקודמים, כנראה מחוסר זמן (וכנראה שלא תמיד זה מעניין במיוחד).

23. כשהוא לבד הוא אומר בקול רם "אוהב אותך" ואפילו מסוגל לדבר על עתיד משותף, אבל ליד אנשים הוא לוחש או בכלל שולח את זה באסמס.

24. כשאני פורקת את התסכול שלי ומצפה לתמיכה ממנו ופתאום חוטפת הטפות\תגובה מייבשת שלא ציפיתי לקבל.

25. כשאין לו זמן לדבר והוא שולח אסמס.

26. כשאין לו זמן אפילו לשלוח אסמס.

27. כשרק אחרי שאני נפגעת ממנו ועושה לו דרמות הוא מתנהג בדיוק כפי שהוא אמור לנהוג איתי תמיד.

28. להרגיש לפעמים שאני לא מספיק טובה עבורו למרות שאני משתדלת מאוד.

29. להתמודד עם העובדה שאני עדיין לא גרה לבד וגם כשהוא אצלי אנחנו מוכרחים לבלות גם בחברת המשפחה שלי...(כנ"ל כשאנחנו אצלו עם המשפחה שלו)

30. להשלים עם העובדה שהבחור מכור למשחקי מחשב וגם אליהם הוא מתגעגע מאוד ולעיתים אין לי תחרות איתם.

31. להשלים עם העובדה שאני לא תמיד יכולה להרשות לעצמי לנסוע אליו כי לי עדיין אין נסיעות חינם.

32. לבטל הרבה בילויים עם חברות רק בגלל ההוצאות המרובות שיש לי איתו.

33. לבקר עם החברים הירושלמים שלי רק כשאני איתו, על הדרך לראות את כולם.

34. לא לצפות איתו בסרטים. הוא שקוע בהם יתר על המידה. אולי רק סרטים משעממים באמת, כמו סקייפול.

35. ללכת להשבעה שלו, להתרגש שם אבל לדעת עמוק בלב שלהשבעה שלי כנראה שהוא לא יגיע.

36. כשהוא מפתיע במחווה רומנטית אז להתלהב אבל לא לצפות שזה יגיע לעיתים קרובות.

37. כשהצ'אט שלי איתו בפייסבוק ממוזער כדי שתמיד אראה מתי הוא מחובר (כלומר משוחרר כבר לשעת ט"ש) ולהתחרפן מ"מה לוקח לו כל כך הרבה זמן להתקשר?!"

38. לדעת שגם כשאני סופסוף אתגייס, הוא לא באמת יבין מה זה לחכות לשמוע ממני כל היום ולהתגעגע בלי סוף.

39. להתעורר בשבילו גם באמצע הלילה או לפנות בוקר כשיש לי עבודה השקם בבוקר למחרת ולתהות אם הוא באמת היה עושה אותו דבר בשבילי...

40. לשמוע מוזיקה בנגן או ברדיו וישר לקשר אותה אליו ועל הרגעים היפים (והפחות יפים) שעברתם יחד.

41.להרגיש מהצד שלו לפעמים שהכל כבר מובן מאליו ולא להבין איך הוא נלחם עלי 10 חודשים ומוותר כשאני כביכול כבר שלו...

לפעמים אני מתחרטת שלא התנדבתי לשירות קרבי בצה"ל...גם בגלל שזה תפקיד משמעותי, גם המשפחה הייתה מעריכה אותי יותר ואני הייתי מעריכה יותר את הבית, גם הייתי מקבלת משכורת גבוהה יותר והערכה טובה יותר מאנשים...וגם לא הייתי נכנסת לדאגות רבות בגללך...כל כך קשה להיות חברה של לוחם, ומילים לא מספיק חזקות בשביל לתאר כמה...

יולי.