טוב..אם אני אתחיל עכשיו אני לא אגמור

כל השבוע האחרון אני רק שומעת את המשפט " רק אתמול הלכת לגן" "רק אתמול היית תינוקת" וכו..

מה שהיה היה ואת הנעשה לא ניתן להשיב..אבל אני אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת וזה שאני בת 18 לא אומר שזהו..אין בי יותר ילדותיות אבל בעיקרון היום נגמרו לי המון הטבות..

ואחרי השיחה הקולחת הזאת..אני רוצה לסכם את הילדות שלי

נולדתי ב15.10.1990 בבית חולים הדסה עין כרם שבירושלים

השנתיים הראשונות בחיי עברו בפאןפאן (תרתי משמע) הייתי ילדה שקטה יחסית אבל יחד עם זאת ילדה מבסוטה..הייתי אז בת יחידה

בנובמבר 1992..מזל טוב! יש לך אח קטן וחמוד..זהו אני כבר לא בת יחידה ואני חולקת את הצומי שלי עם עוד אח..חייבים להודות שהייתה לי ילדות מאושרת

הילדות בגן הילדים עברה לי בכיף ובספטמבר 1997 הלכתי בפעם הראשונה לכיתה א'..אני זוכרת שלילה לפני לא ישנתי..הייתי לחוצה..אמרו לי שמעכשיו אני ילדה גדולה..והיום שאני מסתכלת על זה..איך הייתי קטנה בכיתה א'..אם הייתי יכולה הייתי חוזרת לזה..אבל כמו שאמרתי..מה שהיה תם ונשלם..

שנות היסודי  עברו לידי בקשט..הייתי ילדה שקטה ומופנמת..עד כיתה ה' החיים שלי היו מושלמים אבל בסוף כיתה ה' ההורים שלי הפילו עליי פצצה..הם מתגרשים..אחרי זה..כולל שנת הבת מצווה שלי, הייתה לי שנה די קשה..אבל זה נגמר די מהר שאני חושבת על זה..יש זוגות שאצלם זה תהליך של שנים..

הייתה לי בת מצווה די בסדר..נראתי כמו כלה..אבל מעבולה....אנשים אומרים שזה היה אירוע מהמם ומיוחד..אני הרגשתי שזה יכל להיות מושלם אם המשפחה שלי באמת הייתה מאושרת..

אחרי שההורים שלי התגרשו נהיו לי 2 בתים..בשנה הראשונה היה לי קשה להתמודד עם המצב ופשוט התכחשתי..היום אני יודעת שגירושין זו תופעה ידועה שיכולה לקרות..אבל עם הזמן התמודדתי עם זה יופי והיום אני אפילו יכולה להגיד שאני די שמחה מהתופעה..כל אחד מאושר ןזה מה שבעצם רציתי חח..אבל אז היו לי גם הרבה בעיות בבית הספר..הייתי תלמידה די טובה אבל היו לי בעיות חברתיות..לא הצלחתי להתחבר להרבה ילדים והילדים בכיתה התייחסו אליי כמו לזבל..

רק בכיתה ט' המצב השתנה כאשר החליטו להעביר אותי כיתה..מכיתה רגילה לכיתת מצטיינים..באותו יום הבנתי שהחיים שלי הופכים לטובים יותר..וככה באמת היה..נהיו לי חברים..חברים אמיתיים שלא הייתי מחליפה אותם בעד שום הון שבעולם..חברים שלימדו אותי על ערך הידידות והאהבה..אנשים שעושים אותי בנאדם יותר טוב יותר שמח..

והחיים שלי בתיכון..זה היה בתחילת התיכון..הרבה כבר מכירים את סיפור החבורה ז"ל..במבט לאחור..אני לא מצטערת על זה שהתפרקנו..אולי זה היה צריך לקרות..מי שבאמת חשוב לי שמרתי איתו על קשר מאז...מי שלא?.אז אולי זה לא היה אמיתי..אבל חיי החברה שלי בתיכון מעולים..יש לי חברים מדהימים וגם בלימודים הולך לי בסדר..מי ייתן וכך זה ימשיך..אמן

השנה אני ביב'..שנה אחרונה..יש כאלה שאני יודעת שלא אצליח לשמור איתם על קשר..יש כאלה שאני אצטער עליהם יותר ויש כאלה שלא יהיה אכפת לי בכלל..אבל את החברים הקרובים לי ביותר אני אהיה איתם בקשר גם אם ייפול העולם..

הספקתי לעבור הרבה בחיים..לא היה חסר לי אפעם אקשן..היו לי חיים מעניינים ואני מגישה שהספקתי הרבה ב18 שנה..אני מקווה שעכשיו לא יהיו שינויים דראסטים..אני אותה ירדן שכולם מכירים..רק קצת יותר בוגרת..לא רוצה להשתנות..אבל אני יודעת שעם הגיל עוברים שינוי נפשי גם בעיקר בגיל 18..אבל אני אשאר מי שאני..גם לצד הילדותי וגם לצד הבוגר..