לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"סתיו" - למות או לכבוש את ההר!



כינוי: 

בת: 35

ICQ: 309658148 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

שיר עם מילים מדהימות לחיים (אני בדרך כלל לא שומעת שירים כאלה.. אבל זה מה שהחיים מאלצים אותי...)


"סתיו" שלי....

שמעתי אחלה שיר ... תקראו טוב את המילים.. הם באמת מתאימות למה שעברנו בפנימיה ולחיים בכלל...

 

 

אחי תתכונן אני מפסיק כבר לגונן,

אתה יוצא מול העולם עם עצמך.

אחי אתה גדול וצריך כבר להבין,

שלא תמיד אהיה שם לצידך.

החיים לא קלים בכל מקום יש מכשולים

ואנשים שרוצים ברעתך.

ואתה רב חובל של ספינת החיים,

צריך לנווט ליעודך,

המטרה היא לשרוד באומץ, בכבוד

אתה החלוץ של חייך

סתם עוד פחות.

 

ותזכור, ותזכור,

המעשים שלך רודפים אותך לאן שלא תלך,

זה לא משנה את מי תשקר ואל מי תחייך.

הכל יוצא החוצה, הכל עוד יתגלה

בחוכמה נהגת על עצמך תתעלה

ושקר גאווה אותך לא ימלא,

שקית הבמבה שזרקת בטבע לעולם לא תתכלה,

לחומרים לא טבעיים אין לאן לחלחל.

תיהיה ישר עם עצמך ואל תתקלקל.

החיים הפכפכים, המדרגות אל המגדל

אתה עולה ישר למעלה במקום זה שנפל,

העולם קטן השכונה שלך עוד יותר,

עוד תיפגש בסיבוב עם זה שלא עוזר.

 

 

אחי אתה יודע אותך אני אוהב,

בצומת של חייך, תלך אחרי הלב.

וזה כואב, וזה ישרוף לך מבפנים,

שהכל דפוק והמצב על הפנים.

אל תתרגש אל תתייאש

אתה תמצא אם תחפש.

 

 

ותתרחק, ותתרחק.

מהזקן התמים, מהחיוך החמים,

מעיינים רעות שאותך מבקשות,

מהחרמן ששוכח חבר ליד בנות,

מהאידיוט שמעתיק את המבחן בלי לשנות.

התמהוני שנשבע לך שאתם מכירים,

מהבטחות של חבר, מסוכריה של זרים,

מפוליטיקאי שמדבר על גבעות והרים,

מהמניאק שאומר אני אשמור אתה תרים,

מהחמדן שפותח עיניו על אחרים,

מזה שהתקלח לפניך השאיר מים קרים,

מהחמום על כל הראש שמאבד ת'עשתונות,

מהחוזה על הדף מלא באותיות קטנות,

מאנשים שלא הכרת מציעים לך מתנות,

מבני זונות שרוצים אותך לשנות.

 

ואל תיהיה, אל תיהיה...

הנרקומן שגנב לזקנה את הארנק,

המשוגע האכזרי שאת בתו חנק.

האחים הקרובים שעל ירושה הם רבים,

אלה שלקחו את תקוותך ולעולם לא שבים.

משתמט שמזלזל בחייל שעומד במחסום,

משתמש שלא מבדיל בין מציאות לחלום.

הפגוע הנעלב שמקללה הוא מתקומם,

הסכסכן שעומד בצד, במקום להפריד הוא מחמם.

הקמצן שלא נותן שקל לרעב,

הכעוס הממורמר שלא יכול להתאהב.

 

 

אחי אתה יודע אותך אני אוהב,

בצומת של חייך, תלך אחרי הלב.

וזה כואב, וזה ישרוך לך מבפנים,

שהכל דפוק והמצב על הפנים.

אל תתרגש אל תתייאש

אתה תמצא אם תחפש.

 

 

תפילת הדרך, זו התפילה של כולם,

אל תוך הדרך הקשה בעולם תפילת הדרך,

זו התפילה של כולם.

 

 

אחלה מילים...

 

קבוצת "סתיו" המדהימה שלי,

אני כל כך אוהבת אתכם ומתגעגעת..

מקווה שהרבה מאיתנו יבואו לפנימיה בשבת הראשונה (1.9)

 

אוהבת אותכם

נכתב על ידי , 24/8/2007 21:24  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אור קיסין ב-26/8/2007 19:12
 



גם כשלא יודעים או סתם לא בהכרה מלאה מחפשים את אמא.... תופעה מדהימה


אחרי 3 שנים שאני מתנדבת במד"א, למדתי לפתח חסינות ולא לקחת ללב את הדברים שאני רואה, אבל ביום חמישי האחרון החסינות הנפשית הזאת פשוט נעלמה לה...

הייתי עם אבא וחן במשמרת ואחרי שעה בערך הוציאו אותנו לנסיעה.. כשהגענו ראיתי חייל עם קוצר נשימה.. הוא היה כל כך מסכן (עם כל הקצרי נשימה שראיתי בחיים שלי זה היה אחד הקשים).. הוא היה במצב הזה 20 דקות עוד לפני שהגענו... כשאני ואבא הגענו אליו והתחלנו לטפל בו הוא לא הפסיק לקרוא לאמא שלו.. היו לי ממש דמעות בעיניים... אפילו הבנאדם הכי חזק, לוחם בצבא, קורא לאמא כשקשה לו...

מוזר לי לחשוב על אנשים שלא אוהבים את המפשחה שלהם... לא עולה לי תמונה כזאת בראש שלי עם המשפחה שלי....

בכל אופן ממש מעניין אותי לדעת מה איתו עכשיו...

חוץ מהשם שלו ומהגיל שלו אין לי עוד שום פרטים עליו כי העברנו אותו לאט"ן בגלל שהמצב שלו היה ממש קשה.. אני ממש מקווה שהוא בסדר עכשיו...

פעם ראשונה שיוצא לי לחשוב כל כך הרבה על אדם שטיפלתי בו ולחשוב מה איתו עכשיו... מוזר...

(לכל המטומטמים שיחשבו שנדלקתי עליו או משו- אז לא, זה לא זה!!!)

 

שיהיה שבוע טוב לכולם! 

 

 

 

סתיו אני אוהבת אותכם המון

 



_____________________________________________________________

 

 

 

 לראות את האור / אפרת גוש

 

כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך
בין קירות חורשים, ובתוך האדמה המדממת
רגליי ננעצו, היכו שורשים.

ולרגע יכולתי לשמוע עלים מלמדים שירתם,
ורציתי לעלות גבוה לפרוח איתם.

הכרתי טיפותיו של הגשם, נקוות בתוכי, יורדות מתחתיי,
והרוח קרה ונואשת הקפיאה אותי, הכבידה עליי.

ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור,
ורציתי לעלות גבוה לראות את האור,
לראות את האור.

אומרים השמיים כחולים מעלינו, מלאים באורות.
אולי יום אחד אוכל גם אני לראות... לראות...

ונפלתי לארץ, בשקט

עצמתי עיניי,אטמתי ליבי

והרגשתי איך אני מתפרקת,
מכל כאביי, מכל בדידותי.

ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור,
והצלחתי לעלות גבוה, לראות את האור,
לראות את האור.

ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור,
והצלחתי לעלות גבוה, לראות את האור,
לראות את האור.

לראות את האור, לראות את האור...

נכתב על ידי , 11/8/2007 19:42  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של °•MORI•° ב-23/8/2007 21:16
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ-ל-י-ל-ו-ש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ-ל-י-ל-ו-ש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)