בלוג זהה פאסה!!:)

הריקנות חונקת...

אין שום ביטחון.

המוח והשכל לא רוצים,

יודעים שצריך להמשיך הלאה...

הרי כבר אין שום סיכוי

ובטח לא סיכוי שזה גם יסתדר

אך כל טיפת הגיון נמחקת

רק מתגעגע

לבקרים,ללילות,לערבים ,לצהריים,

להתקשר,לקבל שיחה,ללכת,להתרגש,

לצפות,לחכות,לתכנן,להרגיש,לחיות.

כל דבר אצלי קיצוני,זה הבעיה אצלי,

ייתכן ולעולם אף אדם לא יוכל להבין..שזה סתם אני,

ושאם אשבר זה לא אשמתכם,

גם לא אוכל להשבר,רק להרגיש את הריקנות המעיקה הזאת.

שדוחה,שחונקת.

אני לא מתכוון להיות כזה רציני וכבד..אני בן אדם משוחרר וכיפי

זה רק על הדף..זה רק המצבי רוח,המחשבות,השכל,הדרך דיבור..

האי התחשבנות שזורקת כל מה שבזין,בשכל,

אומרים לי לעשות משהו ומיד...מוציא קיטור...

אולי אומר מילים לא במקום...

אבל הרגשות,הם לא כאלה,הלוואי,

אשמח להרגיש,

אל תפחדו שלא אכנס לדיכאון-עם דיכאון יודע אני להתמודד...

הריקנות,זו שאני סובל ממנה.

ואותה,רק אתם נותנים לי .

קיצר סליחה על הפואטיות אבל זה רק המצב רוח,אני לא בן אדם כזה,

אני נראה אפילו די מטומטם ,קצת פסיכי :) שר לי שירים,מפזז,

תמצאו אותי לא מבין מלא פעמים אבל יש לי קליטה.....

זה רק מהשיוצא ממני,בבקשה,אל תברחו ותנסו להבין.....

אולי גם כך תעזרו לי יותר להבין