לא כל כך אדיר.

מישהו שמכיר את זיו גילה את הבלוג.

אני הייתי הרוס, ומחקתי אותו, אבל הבנתי שאסור לי לברוח מעצמי. אני מי שאני וככה זה יישאר!!!

אני כותב מהספרייה של בית הספר. יש לנו שם מחשבים גדולים וישנים, כמו שלי יש. לאמיר יש מחשב יותר חדש כמובן.

שבוע אחרי שמחקתי את הבלוג, הייתי נורא צריך פיפי. אז הלכתי לשרותים ברחבה של השישיסטים, בתקווה לחפש את השישיסט שהתאהבתי בו. אבל, לא מצאתי אותו. במקום זה, שמעתי צחוק מאחוריי, והסתובבתי ולא היה כלום... בטח הגרופיות של אמיר.

אני משתדל בזמן האחרון להיראות עם חברה שלי המון בשביל שאף אחד לא יחשוד שאני דלוק על השישיסט.. אתה לא מאמין, יומן.

יש לו שיער ארוך, והוא מסריח, ובלונדיני עם עיניים כחולות.

כמעט כמו זיו, כשחושבים על זה..

כמובן שהרגשות לזיו אף פעם לא ייפסקו.

אמיר לא מצליח בבית הספר, אז מענישים אותי ולוקחים לי את המחשב, ובגלל זה אני כותב מכאן.

בזמן האחרון חזרתי להרטיב במיטה, בגלל הסיוטים שיש לי- שזיו בסוף כן מתגייס לצבא ומוריד מהראש את הרעמה של הראסטות השחורות.. הלוואי שזה לא יתגשם.

הלוואי שזיו יאהב אותי.

אח של אמיר.