הבלוג של אורי הייטנר

בהרצאותיו על חשיבות החגים בקהילה, ביישוב, בקיבוץ, נוהג בוג'ה – איש מכון "שיטים", לדבר על הצורך לקיים פעילות כלשהי, לפחות מפגש אחד של הקהילה בחג. וכשהוא מפרט, למשל בנוגע לסוכות, הוא מתאר סקאלה שנעה בין מפגש אחה"צ קצר להרמת כוסית לחג, לבין קיבוץ שעל לוח המודעות שלו תיאור תכנית החג ובה אירוע בכל יום, "ועל יום אחד כתוב: 'יום חופשי'".

הקיבוץ הזה, הוא קיבוצי, אורטל. אכן, בפרסום על סוכות האחרון, על אחד הערבים נכתב "ערב חופשי". מצד שני, בחלק מן הימים היו שנים ואף שלושה אירועים. בשנה שעברה, לעומת זאת, לא היה "ערב חופשי"...

אולי האנקדוטה הזאת היא הסיפור של הקסם האורטלי. ואולי זאת – את פסח האחרון חגגנו, יחד, במדבר. שלושה ימים של טיולים ופעילות ששיאה – סדר פסח קיבוצי כהלכתו, עם הופעה מלהיבה של הקולית – חבורת הזמר שלנו, במאהל "ספינה במדבר". ולפניו – "יציאת מצרים" של משפחות אורטל, על גמלים ובלבוש תואם ואפילו עם "משה רבנו" בראש. ובתום הסדר, עד אור הבוקר שרנו ורקדנו... לא, זו לא פרזה. זה תיאור מציאותי. טוב, כמעט עד אור הבוקר.

התרוממות הרוח דומה היתה בדיוק 15 שנה קודם לכן, כאשר ערכנו את סדר הפסח שלנו בגן הוורדים בירושלים, מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה, כאקט הפגנתי נגד הניסיון להביא לנסיגה מהגולן ולעקירתנו. כעבור שנה, חגגנו את חגיגת הביכורים שלנו באירוע ענק בגני יהושע בת"א, כדי להביא לציבור התל-אביבי את האורטליות, את הגולניות, ואת המסרים שלנו. השילוב הזה בין נחישות ואמונה בצדקת דרכנו, לעשיה תרבותית, ללקיחת אתגרים יצירתיים ובלתי שגרתיים, הוא הסיפור של אורטל; סיפור הקסם האורטלי.

אורטל הוא קיבוץ שיתופי, הקיבוץ השיתופי היחיד בגולן. אורטל הוא גם אחד הקיבוצים הראשונים (אם לא הראשון) שפתח תכניות פנסיה לחברים, כשהגיל הממוצע של חבריו היה פחות משלושים. אורטל הוא אחד הקיבוצים הראשונים, אולי הראשון, שהפריד בין העסק והקהילה. אורטל הוא אחד הקיבוצים הראשונים, אם לא הראשון, שכבר ב-1993 איפשר לחבריו רכב פרטי (ויצר תנאים המאפשרים זאת). אורטל הוא אחד הקיבוצים הראשונים שכבר בראשית שנות ה-90 הקים יחידה למשאבי אנוש, ובהשקעת עתק בנה מסלולים אישיים שבהם כל החברים יצאו ללימודי תואר ראשון או מקצוע. אלו דוגמיות אחדות לרוח האורטלית, המשלבת דבקות בערכי הליבה של שוויון, שיתוף, ערבות הדדית וצדק חברתי, עם חדשנות, יצירתיות ומקוריות ומוצאת דרכים שיתופיות המתאימות לצרכי החברים ולתמורות הזמן והסביבה. וגם זה הקסם האורטלי.

מי שחששו שהשינויים האלה יביאו ל"סוף הקיבוץ השיתופי" – התבדו. השינויים האלה הם הסיבה העיקרית לכך שאנו קיבוץ שיתופי. לטעמי, בזכות השינויים הללו אנו יותר שיתופיים מכפי שהיינו לפניהם, במובן העמוק של השיתוף. קבלת השבת שאנו מקיימים מידי שבוע, חידוש שהנהגנו בחודשים האחרונים, היא עדות לכך שהשיתוף באורטל הולך ומעמיק.

כשאורטל היתה בת שנה וחצי, אני הייתי נער באמצע כיתה י"א בשבט צופי ר"ג. כשקם הגרעין שלי, גרעין "שיטל", קשרתי את חיי לאורטל. את הפגישה הראשונה עם אילנה, המדריכה שלנו מטעם אורטל, היא פתחה במשפט: "אורטל זה המקום הכי מקסים בעולם". כעבור כשנה היא כבר היתה במקום פחות מקסים...

היום, כשאורטל חוגגת 30, אין לי ספק – אילנה צדקה.

* "הקיבוץ"