הבלוג של אורי הייטנר

הרעה החולה של הפוליטיקה הישראלית, היא שיטת הבחירות המקדימות, הפריימריס – הן זו הנעשית במרכז המפלגה והן זו הנעשית בידי כלל המתפקדים למפלגה. שיטה זו השחיתה את הפוליטיקה, רידדה אותה, הורידה את רמת הנבחרים, יצרה נורמות קלוקלות של שחיתות כספית, שוחד פוליטי, גיוס תרומות באופן בלתי חוקי, מינויים פוליטיים מושחתים, "מפקדי ארגזים" ועוד ועוד. הדמוקרטיזציה שבשמה עברה הפוליטיקה הישראלית לשיטה זו, הוחמצה. הגולם קם על יוצרו.

שיטת הוועדה המסדרת טובה יותר, יש בה הרבה פחות שחיתות ותוצאות פעולתה היו רשימות טובות יותר ורמה גבוהה יותר של המערכת הפוליטית בישראל. אולם גם הוועדה המסדרת היא בעייתית; היא משתיקה אופוזיציה, היא מצמיתה ביקורת, היא מעודדת קונפורמיזם, היא מנציחה את שליטת הקבוצה השלטת.

כמובן ששיטת גדולי / חכמי התורה בעייתית אף היא – זו שיטה בלתי דמוקרטית, שבה המפלגה נשלטת בידי אדם אחד (או קבוצה של אנשים) ושליחיו הם למעשה מריונטות, שאין משמעות לשיקול דעתם.

עיקר הבעייתיות בשיטת הפריימריס, היא בבחירת המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת. הבעייתיות קיימת במידה פחותה גם בבחירת מנהיג המפלגה, אך בבחירות אלו גילויי השחיתות נמוכים יותר, וכן -  יש היגיון בכך שגוף רחב ככל הניתן יבחר את העומד בראש.

המפלגה הדתית החדשה קבעה שיטה חדשנית לבחירת נציגיה, שבעיניי ראוי למפלגות האחרות לאמצה. מנהיג המפלגה יבחר בפריימריס פתוחים. רשימת המפלגה תקבע בידי מועצה ציבורית, של אנשים מורמים מעם, אנשי מעשה ורוח, אנשי חינוך ביטחון והתיישבות, אנשי תרבות ואקדמיה, המייצגים את מגוון הזרמים והדעות בציונות הדתית. אלוף (מיל') יעקב עמידרור עומד בראש המועצה, המונה 40 איש, ובין החברים בה רבנים דוגמת הרב שרלו.

המשותף לכל חברי המועצה, הוא שאיש מהם אינו רץ ואינו מתכוון לרוץ לכנסת. כל כולם אנשים מקובלים בציבור הדתי לאומי ויש משמעות והשפעה לדבריהם ולהחלטותיהם.

כל מפלגה יכולה לבנות גלריה דומה של אנשי ציבור, אנשי רוח ואנשי מעשה, המזוהים עמה אך אין הם נוטלים חלק בחיים הפוליטיים, שתבחר את נציגיה. שיטת הבחירה במפלגה הדתית החדשה היא הזדמנות לפוליטיקה באמת אחרת. היא ראויה לחיקוי של שאר המפלגות.

 הפורטל לצדק חברתי - bsh